 |
סליחה? בלי רגש? ג'ון פטרוצ'י הרטיט את ליבנו בהופעה האחרונה כשהוא פצח בסולו גיטרה עדין-אך-עוצמתי ע"פ שיר הפתיחה של הסימפסונז. שלא לדבר על גרסת הפסנתר הקלאסי שג'ורדן רודס ניגן לטווינקל טווינקל ליטל סטאר, שכללה את המחזה הנדיר של גיטריסט ומתופף ארוכי שיער וקשוחים למראה מפזזים (כשאחד מהם לובש חלוק אמבטיה) על הבמה במה שנראה כנסיון לא מוצלח להתקבל לריברדאנס. חוש הומור הוא דבר נדיר בימינו. יותר מדי פרפורמרים לוקחים את עצמם ברצינות לאחרונה.
אבל אל דאגה - גם פורקיופיין טרי (שהם, אגב, היו נושא המאמר. מישהו שם לב?) לא יצאו פראיירים מבחינה זו. כשווילסון הפיל את המשקפיים שלו, הוא הסתובב בצורה עטלפית משהו על הבמה (בזמן ששאר חברי הלהקה עמדו וגיחכו ואנשי הצוות הפכו את הבמה בפאניקה) ושיעשע את הקהל במונולוג שלא היה מבייש את גידי גוב בימיו הטובים. הוא גם לא היסס להסביר לקהל את מוסר ההשכל, למקרה שמישהו לא הבין - "ראיתם אותי עם משקפי שמש וישר חשבתם שזה חלק מהפוזה. אני מקווה שזה לימד אותכם לקח". איך אפשר שלא להעריך בן אדם שהופך פאדיחה מול חמשת אלפים איש להפוגה קומית (וגם מצטט את סקובי דו)?
צחי, שבאופן כללי מוכן לגחת ללונדון מתי שרק אפשר.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש