בתשובה לדמיטרי לוינסון, 04/01/03 0:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
וכמובן, קמפיין זה היה הבסיס לאחד מהיציאות היותר משעשעות של עוזי וייל (אז מחבר השער האחורי של העיר). וכשירות לקהל: ואבן גבירול, מה? ---------------- יש ערימה של חברה על הדשא אני דברים כאלה מחששא ("הכל למען החרוז", סדנה למתחילים, שנה א'. והמרצה תפס את הסטודנט שכתב את זה, ואמר לו:"מה זה מחששא, מה?!" והסטודנט אמר: "קוראים לסדנה 'הכל למען החרוז', או לא? אז בבקשה. 'מחששא' זו בדיוק המילה שמוכיחה עד כמה אני מוכן ללכת רחוק." אמר לו המרצה: "אתה אידיוט." ענה הסטודנט: "ואתה מיליוט." קיבל מאה, אלא מה. ושבוע אחר כך גם קיבל עבודה בליכוד, להביא להם חרוזים לנתניהו. ישב על זה שבוע שלם, הביא להם "ז'ואאו". אמרו לו, מה זה "ז'ואאו", ואל תשכח שאתה לא בסדנה עכשיו! אמר להם: "ז'ואאו ז'ילברטו, מנחין ונגן גיטרה ברזילאי, ממפתחי הבוסה נובה, ובעלה של הזמרת המפורסמת אסטרו ז'ילברטו." העיפו אותו מכל המדרגות. הלך לעבודה, וקיבל עבודה (!) בלמצוא חרוזים לא שליליים לשמעון פרס. זאת אומרת, הבהירו לו שאם הוא בא עם "פרס-הרס" הוא מקבל מכות מפואד באופן אישי. חשב שבוע, חשב שבועיים, בא להם עם "פרס-אהבה". אמרו לו: עשר מבחינת תוכן, אבל איפה החרוז? אמר להם: פוליטיקה זו אומנות האפשרי. בא אליו פואד, אמר לו: אומנות האפשרי? רי רי רי! וגם דפק לו מכות. וגם לא נתן לו המלצה. לא נותר לו אלא ללכת לעבוד בדרך השלישית, שהם נואשים ומוכנים לעבוד עם נפל של סדנאות חריזה. ואכן, הוא זה שהמציא להם את "מה עשית? לחם בפיתה" בשביל עשרים ושתיים ש"ח פלוס מע"מ. ואיך שקיבל את הצ'ק רץ איתו למכות, לקנות לחם וגבינה. אבל במכולת אמרו לו: "צ'ק מהדרך השלישית? "בחיאת אבוק. "לך לך לך תזדיין, "חתיכת ג'וק". וכך הוא הבין לא רק כמה קשים חייו של חרזן, ושיהודה הלוי לא היה גומר את החודש בימינו, אלא גם שבמכולת שלו סוגרים מקסימום כל שורה שנייה) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שיש! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |