בתשובה לנילי, 10/11/00 9:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נילי עם כל הכבוד, אם הינך משפטנית בהשכלתך, לא נותר לי אלה לתמוה על דיעותייך הגובלות במקרה הטוב בתמימות שאינה אופיינית במקצוע, או בחוסר ידע בתחום הפלילים, או במקרה הגרוע בהיותך תוצר אופייני של פרקליטות המדינה. מה זה המשפט הזה "יגיעו למשטרה, ימסרו גרסתם ויסתפקו בזאת?" תמימות לשמה? במדינת ישראל, המשטרה הינה סמל ומופת לאובייקטיביות ולטוהר מידות? עליה יבנה אזרח שתשמור על זכויותיו? מוכים בחקירות לא ידוע לך על כך? על העלמת ראיות כפי שנטען נגד ראש אגף החקירות בימים אילו שמעת? על האזנה בניגוד להוראת בית המשפט שמעת לאחרונה? ישראל, מדינה בה זכויות האזרח נרמסות ברגל גסה על ידי השלטון לרבות המשטרה והפרקליטות את משמיעה ומאמינה בדיעות כאילו? לא מספיק שלא כל חקירה מוקלטת ומצולמת, לא מספיק שלא ניתן לחשוד או לכל מי שמעיד במשטרה הזכות להיות מלווה בעו"ד, את ממליצה לגשת סתם כך לחקירה משטרתית? לא מספיק שבישראל אין בכלל סיכוי לחשוד בפלילים לצאת זכאי (99% מורשעים ע"פ נתוני הפרקליטות שמתגאה בכך..), את עוד רואה במשטרה גוף טהור? צודק הכותב על התדלדלות נכסים, צודק הכותב בטענותיו נגד משטרת ישראל ונגד עוצמתה המפחידה של הפרקליטות. מה זה בתגובתך "מי שנדרש לנצלה" מאיפה דרך החשיבה הזאת? איפה זכויות האדם? איפה ההנחה שכל אדם זכאי עד שלא הוכח אחרת? מי שמתייעץ עם עורך דין כבר בחזקת אשם? "בל ילין"??? באיזו אוניברסיטה מלמדים שיעורים אילו? אולי כדאי שנדע, לפחות נזהיר אחרים ממוסד לימודים כזה. אין גבול? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, אדם אינו זכאי עד שהוכח אחרת, אלא חף מפשע עד שהוכח אחרת. מי שמתייעץ עם עו"ד אינו בחזקת אשם. להיפך. ראוי שגופי החקירה יעודדו היוועצות עם עורכי דין כי מטרתם של גופי החקירה אינה "להרשיע" אלא למצות את חקר האמת, וגישה לפיה עדיף להימנע מלציין בפני אדם את זכותו לעו"ד כדי שלא "תדפק החקירה" מבזה את גורמי החקירה, מעבר לכך שאינה עומדת בדרישות החוק. אולי הניסוח שלי היה קצת מוגזם, אבל הטענה לפיה יש לפרקליטות חוצפה לבזבז את כספם של אנשים "ישרים" ואח"כ להגדיש את הסאה בכך שהיא מחליטה לסגור נגדם את התיקים מבלי להגיש כתבי אישום (ברוב חוצפתה) וזאת עוד מן הטעם של "העדר ראיות" ולא חוסר אשמה? באמת חוצפה! תיקים בפרקליטות לא נפתחים סתם. הם נפתחים על בסיס חשדות. ולנו כאזרחי המדינה צריך להיות אינטרס שחשדות אלה יחקרו, ושהחקירה תמוצה עד תום. כל זאת כמובן תוך שמירה על due process, אבל זו בדיוק המשמעות של הליך הוגן - לא למנוע חקירה אלא לאפשר אותה תוך שמירה על זכויות הנחקר. ניסיתי להבהיר כי העובדה שתיקים נסגרים אין משמעותה שהחקירה הייתה מיותרת (בוודאי מקום שנסגרו מחוסר ראיות ולא מהעדר אשמה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כבר נשמע אחרת.... אבל הערה קטנה: ראוי שידע כל אדם: בישראל אין זכות חוקית או אחרת לנחקר להיות מלווה בעו"ד. רק בסרטים האמריקאיים זה קיים. בישראל אין זכות כזאת. לא "מיידעים" את הנחקר, מהסיבה שאין במה ליידע. אין זכות לעו"ד בחקירות משטרה בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה בדיוק מה שכתבתי בתשובה המקורית שלי. בעל הזכות להיוועץ עם עו"ד הוא העצור (ובצבא - גם אדם שעומדים לעצרו). לכן, כאשר מדובר בחקירה במשטרה, לא ברור לי למה התכוון משה כשכתב שאנשים נרדפו על ידי הפרקליטות במשך שנים תוך כדי דלדול ממונם בהליכים משפטיים מתמשכים - לי ידוע על הליכי חקירה ומעצר בטרם הגשת כת"א, ותו לא (ואולי אני טועה?). פסלנו את עניין המעצר (שהרי רוב העבירות בהן עסקינן כלל אינן בנות מעצר, וגם מדיניות המעצרים הצטמצמה יחסית לאחר חקיקת חוה"י וחוק המעצרים), ומה נותרה - החקירה. אם כן - על מה מלינים אותם אנשים? מהו דלדול הממון? אני מסוגלת להבין טענה כזו (למרות שבוודאי ובוודאי אינני מסכימה איתה!) לו הייתה נטענת לגבי הליכים שלאחר הגשת כת"א, שהובילו לבסוף לזיכוי של אדם. במקרים כאלה יש לאנשים נטייה להעלות טענות של התעמרות של הפרקליטות וכו'. הטענה שלו טאוטולוגית - הפקליטות היא מגמתית משום שאינה מגישה כתבי אישום בתיקים שאין בהם מספיק ראיות על-מנת שאותו אדם יזוכה? זו הטענה? וברוב חוצפתה היא גוזלת את כספו של האומלל במשך הליכי החקירה??? מה עם כספי משלם המיסים שמושקעים בהליך השיפוטי עצמו? הייתה לפני כמה חודשים סערה סביב העמדתה לדין של אישה שגנבה מוצר שמחירו כ-11 ש"ח באיזה סופר, והועמדה לדין, כשהכספים שהושקעו בהליך היו אלפי שקלים. אז אמנם מדובר כאן בדין הפלילי, שמטרתו להגן על ערכים חברתיים ולעתים גם במחיר כבד, אבל עדיין לא הבנתי את הכעס על פרקליטות שלא מגישה כתבי אישום, וגם את הטענה שעד לאי הגשתם הנחקרים מבזבזים כסף. אולי אתה תעיר את עיני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נילי, המצב שבו החוק איננו מאפשר נוכחות עו"ד בחקירתו של אדם, הינו מצב שלדידי הינו מצב בלתי נסבל. יחד עם זאת, מובן שנחקרים ששכלם בקודקודם, ו/או אשר קיבלו ייעוץ מתאים, אינם מוותרים על היוועצות בעו"ד המלווה אותם בדרכם המשפטית, גם אם אינו יכול מכוח החוק לשבת בתא החקירות אף הוא. פעולות אילו עולות ממון לא קטן. מובן שאין הגיון לטעון ולא נראה לי שזו טענתו של הכותב, כי הפרקליטות בעצם עשייתה את עבודתה גורמת לדילדול משאבי האזרח, שהרי יפה ציינת זהו תפקידה של הפרקליטות. דומני שטענתו של הכותב חמורה הרבה יותר, והוזכרה רק לאחרונה בהקשר לאישי ציבור רמי מעלה. עובדת היותם רמי מעלה, חייבת להדאיג כל אדם וכל אזרח בישראל שכן "אם בארזים..מה יגיד האזרח הקטן" פרשת נאמן, פרשת נתנייהו, פרשת רפאל איתן (אם את זוכרת, רפאל איתן לא מונה לשר עקב חשדות הפרקליטות, אך טוהר מכל אשמה, בדרך הוא טוהר גם מתפקיד השר שיועד לו וכבר נתפס עד שנסתיים תהליך הטיהור) וישנם עוד מקרים רבים. דומני שהכותב טוען על פעולה מגמתית ולא ישרת דרך מצד המשטרה והפרקליטות "להוציא אוויר" ולהעסיק אזרחים מסויימים בסבך משפטי יקר וזאת בתואנות שהינן מופרכות מלכתחילה וביודעין. אני לא הייתי פוסל טענה זו במהירות וכלאחר יד. ראי כתבה בעיניין רק ביום שישי האחרון "האזרח המפוחד". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח אם מישהו שמכיר את העובדות לאשורן יאשש את הטענה הזו. לי זכור שהתיק נסגר מחוסר עניין לציבור או משהו בדומה לכך. עבר זמן רב מאז והפרטים לא זכורים בצורה מושלמת, אבל לזכרוני רפול הואשם בשימוש במידע חסוי שנלקח מן הצבא (כמדומני - תדפיס שהוצא ממחשב צבאי) כדי ''לשכנע'' פעיל במפלגתו לפרוש מתפקיד. כמדומני שהראיות גם לא הוכחשו. לי הדבר חרה עד מאד. כמי שמתעניין בנושא הפרטיות בעידן המידע, השימוש במידע חסוי גנוב נראה לי כעבירה חמורה מאד. המודעות לכך בישראל עדיין לא גבוהה כמו בארה''ב למשל, אבל דווקא מקרה כזה היה יכול להיות מקרה מצויין של ''למען יראו וייראו''. במקום זאת פסיקת בית-משפט או פרקליטות רק הסיגה את הנושא כמה שנים אחורה. אבל בסופו של דבר המודעות תגבר ומקרה כזה יידון בחומרה הראויה לו. - אסף (בערך האדם היחידה במדינה שיודע על רשם מאגרי המידע במשרד המשפטים...). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסף נכבדי, מדינת ישראל, (ולא רק מכוח חוק חקוק אלא גם מקפריזות שיפוטיות יצירתיות) כבר הלכה דרך ארוכה מאוד בכל הקשור לזכויות נאשמים בפלילים. ישנם בארץ חוקים והלכות שיפוטיות שמעמידות את ישראל הרחק הרחק ממדינות נאורות, תאמין או לא תאמין. כדוגמא אתן לך את ההלכה השיפוטית (השערורייתית) בה נחקר ששותק בחקירתו, תורם לחיזוק הראיות כנגדו. דבר זה לו יעלה על הדעת בארצות שלעיתים נראה למי שנראה לו שאנו דומים להן. ש ע ר ו ר י ה!, בארה"ב התיקון החמישי הידוע מהסרטים מבטיח את זכות השתיקה, לא כך בישראל. הנני יכול לתת לך עוד רשימה ארוכה של חוקים דרקוניים הנהוגים בישראל בעניין זכויות נאשמים בפלילים. כעת הינך, ולצערי לא לבד, הולך עוד צעד נוסף, ברגיל, רק מי שהורשע בפסק דין חלוט (חלוט= ללא אפשרות לערער יותר על פסק הדין), הינו אדם המורשע בפלילים. כעת לדידך וכפי שאמרתי, ברוח הרעה הנושבת היום בישראל, גם מי שזוכה מחמת הספק, כבר לא מספיק טוב, שלא לדבר על מי שהתיק נגדו נסגר בלא כתב אישום. אסף, נא הבן כך, זו שערוריה. רק באם המדינה הוכיחה כי האדם אשם, וכך קבע בית המשפט, האדם אשם, ומוחזק כמורשע בפלילים. בכל מקרה אחר, אדם בישראל חייב, חייב, חייב, להחשב כחף מפשע לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי הנראה לא הובנתי נכון. קודם כל ,השאלה האם התיקון החמישי הוא הכרחי או לא היא שאלה מעניינת (האם חוסר בסעיף דומה אצלנו נובע מחוסרו גם במשפט הבריטי?), אך לא לעניינינו. כותרת המאמר בסימן שאלה אינה ציניות אלא שאלה כפשוטה - כיוון שאינני זוכר העובדות המדוייקות. אם רפול זוכה מחוסר אשמה או חוסר ראיות אין בלבי עליו או על מערכת המשפט. (כמעט - ראה הערה בהמשך). אבל אם התיק נסגר "מחוסר עניין לציבור" , יש בכך בעייה. עד כמה שידוע לי בד"כ הליך כזה נוגע לעבירה פעוטה (וגם אולי שקשה להוכיחה). לדעתי עבירה זו אינה פעוטה כלל וכלל. כמובן שהחומרה שבשפיטה או העמדה לדין נובעת גם מתפיסת המערכת את חומרה העבירה. הדוגמה ההפוכה (ואולי גם יום אחד שימוש בחומר חסוי ייחשב כך) היא ההגדרה של עבירה כ"מכת מדינה" , סיבה מקובלת להחמרה בעונש. ואגב, יש גורמים מסויימים המותחים ביקורת על זיכויים של אנשי ציבור ע"י בתי המשפט. כפי שקראתי, הטענה היא שאם אתה קורא פסק דין שבו בית-הדין מתחיל לנסות להבין את נפשו של הנאשם, ומתפלפל בשאלה האם היתה "כוונה פלילית" במעשים האלה, אות הוא שהנאשם הוא איש-ציבור ידוע , וכי אזרחים מן השורה לא נהנים מפריבילגיות כאלה ונשפטים לפי מעשיהם ולא לפי כוונותיהם. (זה מצטרף לביקורת נוספת על אפלייה בפועל - לא מפורשת אבל מסתמנת מהסטטיסטיקה - כלפי עניים, ערבים, וכו'). יתכן שגישה זו תשונה יום אחד ואז מקרים שבהם אנשי ציבור מזוכים היום יסתיימו דווקא בהרשעה. אבל זו רק הערת אגב ולא רלבנטית למה שאמרתי. ושוב , אשמח אם מישהו יביא לנו עובדות מוצקות כדי שנוכל לדון בנושא בצורה מושכלת יותר. - אסף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל הידוע לי, היעדר כוונה פלילית כסיבה לזיכוי אינו סעיף השמור לשועי הארץ בלבד. אם לא היתה כוונה פלילית, האדם זכאי במשפט הפלילי, וחסל. מובן שהוא עדיין ייאלץ לפצות את הנפגע, אם יש כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסף ידידי, לפי תגובתך הנני מניח כי אין מהות הדין הפלילי נהירה לך. עליך לדעת שמעשה פלילי מורכב משני יסודות: האחד הינו המעשה, והשני הינו הכוונה הפלילית. ללא כוונה פלילית, אין מעשה פלילי. (למען לא יקפצו להם כל עורכי הדין שבקוראינו, אומר שישנו תחום גדול בו מכוח החוק לא נדרשת כוונה פלילית, והוא כל תחום עבירות התעבורה.) הכוונה הפלילית הינה אלמנט השזור בהרשעה במעשה פלילי, בין אם המדובר בשועי הארץ ובין אם לא. ולעיניינו: כנגד רפול לא נמצאו כל ראיות המאפשרות לקשור אותו למעשה. אני עדיין מבקש להדגיש: כל אדם ותיהיה הסיבה אשר תהיה, אין מספיק ראיות, חוסר עיניין , זיכוי מחמת הספק, כל עוד לא הורשע האדם, הוא חף מפשע וזכאי לחלוטין. לא יתכן להמשיך ולהטיל צל על אדם אשר בית משפט לא הרשיעו. תחת הכותרת של "חוסר עיניין" ניתן לסגור הרבה תיקים, כל כי יבוא לפרקליטות או למשטרה. על יסוד זה אין להטיל צל על אדם. רק מי שהורשע, אשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- שימו לב: זהו הסבר טרחני ולכן כדאי רק למי שבאמת מתעניין... - שי, דבריך לגבי היסוד העובדתי (המעשה) והיסוד הנפשי הנדרשים להוכחת ביצוע עבירה נכונים, למעט פרט אחד: מה שאתה קורא "כוונה פלילית", הוא למעשה "מחשבה פלילית", שכוונה היא רק אחת מהאפשרויות שלה. לא כל העבירות הפליליות דורשות קיומה של כוונה כיסוד מיסודות העבירה. לעתים מספיקה מחשבה פלילית בדרגת פזיזות (אדישות או קלות דעת). קיימות גם עבירות המסתפקות ברשלנות, ו"עבירות התעבורה" אליהן התייחסת הן בדר"כ עבירות של אחריות קפידה (שמשמעותה כי התביעה אינה נושאת בנטל הראיה, שעובר אל הנאשם, בניגוד למצב הרגיל במשפט הפלילי; כן מדובר בנטל ראיה נכבד מתמיד - עליו להוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה). חשוב לציין שגם למחשבה הפלילית עצמה יש שני רכיבים: הכרתי וחפצי. אותה "כוונה פלילית" אליה התייחסתם אתה וקודמיך, משתייכת לרכיב החפצי, שמשעותו עד כמה חפץ הנאשם בתוצאת העבירה: האם היה אדיש לקרותה, או שמא התכוון שתקרה? האם יכול היה לצפות באורח סביר את קרות התוצאה? האם עצם את עיניו מפני אפשרות כזו? הרכיב ההכרתי משמעותו המודעות לטיב המעשה ולנסיבות האופפות אותו שהן חלק מיסודות העבירה (למשל, בעבירה של שימוש בסם מסוכן - המודעות לכך שמדובר בסם). מטבע הדברים, בעבירות שאינן תוצאתיות אלא התנהגותיות (כלומר שתוצאת העבירה אינה חלק מיסודותיה, כגון החזקת סם מסוכן), אין צורך בהוכחת אותה "כוונה" בה עסקתם, או כל סוג אחר של רכיב חפצי, אלא רק מודעות לטיב המעשה, שכן בעבירה שכולה התנהגות, אין כל משמעות להוכחת חפץ בתוצאה. וזה על קצה המזלג... ושי - הניסוח, לפיו "רק מי שהורשע אשם" אינו ניסוח מדויק. רק לשם הויכוח, בארץ מסתובבים הרבה אנשים שנוהגים באופן קבוע מעל המהירות המותרת - אשמים, שלא נתפסו מעולם. הבנתי למה התכוונת אבל אולי צריך לשקול ניסוח קפדני יותר. ואגב - לעניין רפול, במידה ותיקו נסגר מחוסר עניין לציבור, למשל, אין משמעות הדבר כי לא נמצאו כל ראיות המאפשרות לקשרו למעשה. דוגמה טובה לכך היא כדלקמן: אישה נסעה בכביש, ובעודה מפנה את הדרך לאמבולנס התקרבה יתר על המידה ל"אוטו גלידה" שעמד במקום, ולידו ילד. קצה רכבה של האישה נגע בילד, אולם לילד לא אונה כל רע. האישה הדאגנית נטלה את הילד עימה והביאה אותו לבדיקות בביה"ח, בו נקבע כי לא נפגע. ניתן להעמיד את האישה לדין בגין נהיגה לא זהירה, אולם האם באמת יש בכך עניין לציבור? לכן יש חשיבות לשאלה מאיזו סיבה נסגר התיק. זהו גם ההבדל בין חוסר אשמה לחוסר ראיות - מקום שתיק נסגר מחוסר אשמה משמעות הדבר כי אין ראיות הקושרות את החשוד למעשה. עם זאת, מקום שתיק נסגר מחוסר ראיות, משמעות הדבר היא כי קיימות ראיות הקושרות את החשוד למעשה, אך הן אינן דיות לצורך הרשעה בפלילים, כנדרש בחוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכרון שלי הוא משהו כזה: לא נמצאו ראיות לכך שרפול הוא זה שהורה להשיג את המידע, ואינני זוכר מה הוכרע בשאלה אם ידע שזהו אכן מקור המידע. --מיץ (ארנב שיודע על רשם המאגרים, ואף יודע מי רשום שם כמנהל מאגר המידע הצה"לי הנ"ל) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תמה אם אכן לא הבנת את כוונתי או שכדרכם של משפטנים ממולחים את משתעשעת בהם לצרכיך. ראשית בעניין דילול הממון (והזמן עוד יותר חשוב), אני בטוח שאת מבינה למה ראוי שנחקר אף אם הוא חף בעיני עצמו מכל פשע, טוב יעשה אם יזדקק לעורך דין, לפני שלב הגשת האישום, וכדי שלא יוגש כזה. אם את לא מסכימה לעובדה הפשוטה הזו הרי שאת למעשה טוענת שעורכי דין תפקידם היחיד הוא לעזור לפושעים (עם כסף) להמלט. אין לי בעיה עם זה שאדם שהיה מעורב באירוע יחקר במשטרה, אולם כשהחקירות נמרחות על פני *שנים* ומסתיימות בלא כלום, אני לא אפטור את המעורבים בדבר בברכת "תודה רבה" שגיליתם שאכן אני חף מכל פשע, מתי שברור לי שמלכתחילה התנכלו לי. על אחת כמה וכמה כשלמרות שאין כל האשמה התיק נסגר ב"חוסר ראיות". ומניין לי שמתנכלים לי? אולי אני סתם פרנואיד ועדנה ארבל שבזמנה הפנוי מסתובבת עם סיכת שלום עכשיו על דש בגדה(!!) היא בכלל אוהבת מתנחלים מושבעת. אולי אני סתם פרנואיד והפרקליטה הקודמת דורית בייניש והפצ"ר הקודם קודם אמנון סטרשנוב (מוכר לכם?) ניהלו את ענייני המדינה שהופקדו עליהם באופן ענייני. ניתן להמשיך לגלגל ולסתום עיניים, לי על כל פנים אין שום כוונה כזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל להוסיף פרטים על הקשר בין ארבל ושלום עכשיו? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |