 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל מביך ברמות של התפתלויות מול המסך, וחיפוש מקום שבו אני יכולה לקבור את עצמי מעומק המבוכה. מישהו אמר לי פעם, שהשלב שבו מישהו קורא לי "אחותי", זה השלב שבו אני צריכה להוציא לעצמי מהראש כל רעיונות שהם לקטע שהוא מעבר לידידות מוחלטת. מצע חברתי אחותי? ראבק, באמת שיכלתם להשתדל יותר. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |