|
||||
|
||||
כמו כל מילה אחרת, גם ''דמוקרטיה'' היא בסך הכל מטאפורה. אנחנו חיים ומתפקדים באופן תקין פחות או יותר בעולם שמורכב כולו ממטאפורות כאלה. חלקן מוצלחות יותר, חלקן פחות. דמוקרטיה תמיד הייתה מטאפורה בעייתית, החל בימים של דמוקרטיות ישירות שהוציאו מהכלל חלקים גדולים מה''דמוס'' שלהן, דרך הפיכתה של הדמוקרטיה לממשל של נציגים, תפישתה כ''שלטון הרוב'', או דגשים על זכויות הפרט שמעוגנות בה ולא על מהות השלטון. מטאפורה חמקמקה, אבל איכשהו למדנו להסתדר איתה, אולי בזכות יכולת ההדחקה. יכול להיות שבימים כאלה שבהם מוקדי העוצמה העולמיים הם נזילים ואבסטרקטיים מאי-פעם המטאפורה הזו הופכת לבעייתית עוד יותר. עריקות של חברי כנסת על רקע כנסת חצויה כמעט בישראל (כן המיצובישי ההוא, אבל עוד קודם, כדאי להזכיר, ובאופן לא פחות שפל ועלוב, קהלני וזיסמן, שאלמלא הם, לא היה צורך לשחד את גולדפרב) ערערו את התוקף של הנציגים כמטאפורה לעם. מול האנדרלמוסיה ההיא (אני ממש לא מוכן לקרוא לזה אנרכיה) היו מי שנשאו עיניים לארה''ב וחיפשו שם מודל יציב יותר. מודל יציב יותר אולי, אבל בשום אופן לא מטאפורה טובה יותר. המודל האמריקאי, מרוחק הרבה יותר מזה שהיה לנו לפני שמונה שנים מלהיות ''שלטון העם'', אבל הוא לפחות נראה כעמיד בפני זעזועים גדולים. השיטה המורכבת והמלאכותית של ארה''ב מקטינה את הסיכוי לערעור על תוקפה של המטאפורה, אבל בהסתברות כלשהי גם שם זה יכול לקרות, עכשיו זה קרה. ניידר, וזו אולי התרומה החיובית היחידה שלו, היה בין הגורמים הישירים לערעור הזה. תחשבו על הכמות האינסופית של השאלות שעולות עכשיו מכל עבר. הרוב בציבור מול הרוב בקולג' האלקטורים, השאלה אם ספירה חוזרת ידנית היא מוצדקת או לא, האם לקדש את התוצאה כדי למנוע זעזוע מהמערכת, האם יש מקום לתת לבית-משפט לקבוע את תוצאות הבחירות, האם בחירות חוזרות באזורים מסויימים (כשהתוצאות באזורים אחרים כבר ידועות) הן תקינות, ועל מה בכלל כל הרעש עם אחוזי הצבעה שמעידים על נתק מוחלט בין העם לבין המטאפורה שלו מלכתחילה. הרבה מטאפורות עברו רענון בשנים האחרונות, כלכלה למשל, היא מערכת שלמה של מטאפורות שהוחלפו (גם אם יש כלכלנים שעדיין טוענים שאדם סמית' או מרקס מספקים את כל הכלים להתמודד עם המציאות שלנו). מלחמה ושלום גם הן מטאפורות שעברו שינויים. הגיע הזמן אולי לחזור למה שעמד ביסודה של המטאפורה הדמוקרטית ולחשוב איך חוזרים למשהו קרוב יותר למה שהתכוונו אליו פעם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |