|
הקולנוע האמריקאי הוא לא המציאות, הוא יחסי הציבור שארה"ב עושה לאמריקה. הקולנוע האמריקאי טבע כמה דימויים שנכנסו כל כך עמוק לתוך התת-מודע שלנו שלפעמים אנחנו לא יודעים שהם שייכים לו.מה שניסיתי להגיד הוא שהדימויים האלו משפיעים עלינו ברמות מטורפות. מספיק לראות את התגובה של הנשיא בוש הצעיר למצב עם עיראק ולתגובה שלו בעקבות ההתקפה ב11 בספטמבר כדי להבין מאיפה הוא מגיע- ילד שגדל בארה"ב של שנות החמישים התמימות- משפחה גרעינית-ג'ון ו-וורד קליבר, הוא בטח שיחק במשחקי ה-lone ranger כשהוא לבוש בחולצה עם פסים וכובע עם זנב של דביבון עליו.כמובן שלמציאות הזו לא נכנסו ציד המכשפות של מק'ארתי, בני הזוג רוזנברג ועוד פיסות מציאות אחרות שלא התאימו לאמריקנה המושלמת. נשיא שגדל כך הוא נשיא שמתרגם עכשיו את המאבק המלוכלך והמורכב בטרור, בעולם הערבי- "בכוח שעולה מן המדבר" לדימויים פשטניים של שחור ולבן, בוקרים ואינדיאנים.
|
|