|
||||
|
||||
נתחיל מזה שגם אני מתנגד להנהגת הבחירות האזוריות, אבל, כדי להיות הוגן, צריך להגיד כמה דברים: 1. בהולנד, שאוכלוסיתה אינה גדולה בהרבה מישראל, יש שיטה אזורית. 2. אפשר לחלק אזורים כך שכל אזור ייוצג במספר מנדטים בהתאם לגודלו. כך, למשל, אמור להיות המצב בבחירות לבית התחתון בארה"ב. שיטה כזו, אם היא רובית (כלומר, המנצח לוקח את כל המקומות), תגרום דווקא לעודף השפעה של האזורים הגדולים - שם רוב קטן יכול להביא להפרש משמעותי בחלוקת המנדטים בפרלמנט. השיטה גם מיטיבה עם אוכלוסיות מרוכזות (מתנחלים, חרדים) ופוגעת באוכלוסיות פזורות (מצביעי מפד"ל, למשל). 3. לא לחינם ציינתי את השיטות המעורבות - כל המדינות שביצעו רפורמות לאחרונה (כולן, כמה מוזר, עשו זאת בתחילת שנות ה-90: ניו-זילאנד, גרמניה, יפן ואיטליה), עברו ממערכת קיצונית לכיוון אחד (יחסית/רובית) לשיטה מעורבת. רק ישראל עברה לשיטה כפולה. ניקח לדוגמא את השיטה בגרמניה: הבחירה נעשית בשיטה אזורית, אבל לאחר חלוקת המנדטים ישנו פיצוי של המפלגות שהפסידו מנדטים בגלל השיטה מתוך רשימה ארצית, כך שבסופו של דבר ייצוגן של המפלגות נשמר נאמן לקולות שקיבלו בספירה ארצית, בעוד כל אזור זוכה לנציגות ברורה משלו אליה ניתן לפנות במקרה הצורך. שיטה זו גם יוצרת מצב שבו מספר המושבים בפרלמנט אינו קבוע, ויכול להשתנות מבחירות לבחירות. זהו, נראה לי. אני שולל את השיטה הזו משום שאני חושב שאין צורך ביצוג איזורי בארצנו. אני כן חושב שצריך להנתן לבוחרים אפשרות להשפיע על הרכב הרשימות דרך הצבעה שלילית למועמדים ברשימות כחלק מהליך ההצבעה הסטנדרטי. הסברתי בעבר את הרעיון שאני מציע. אם את לא זוכרת, תבקשי ואחזור עליו. כרגע אני קצת עייף. |
|
||||
|
||||
נראה לי ששתי השיטות האלטרנטיביות שהצעת לא טומנות בחובן שום יתרון על-פני השיטה הקיימת - אם איזורים מיוצגים במס' מנדטים יחסי הרי שזה מאוד דומה להיום, וכנ"ל אם קיים פיצוי רטרואקטיבי למפלגות שהפסידו קולות בגלל האיזורים. היתרון היחיד הוא באמת ה"נציג האיזורי", וכאן אני מצטרפת אליך - לא נראה לי שיש צורך בייצוג איזורי במדינה כמו שלנו (שמספר אזרחיה קטן, ד"א, פי 3 מאלה בהולנד). |
|
||||
|
||||
אז אולי חשבתי על מדינה אחרת... אני זוכר שיש מדינה עם סדר גודל אוכלוסיה דומה לשלנו (אולי 10 מיליון, אבל לא יותר) שיש לה שיטה אזורית. מצד שני, אני סנילי. |
|
||||
|
||||
בד"כ מזכירים אותה כשרוצים להדגיש איך תכנון התיישבות חכם יכול לשמור על מרחבים פתוחים כמו בהולנד. שוין. יש שמונה מיליון שבדים, אבל יש הרבה יותר שבדיה מישראל - שבדיה היא בקירוב ראשון מלבן של 1500 ק"מ על 500 ק"מ. בהתאמה המדיניות הרשמית אצלם היא קליטת מהגרים וילודה גבוהה. |
|
||||
|
||||
אני חושש שאתה מעט טועה בתארך את הבחירות לבית הנבחרים. האמריקאים, אגב, לא קוראים לו ''הבית התחתון''. הבדל הסמכויות בינו לבין הסנאט הוא די זניח, והם לא אוהבים לדרג את הבתים. הבחירות לבית הנבחרים הן לא רק אזוריות לפי מדינות, אלא גם מחוזיות. לא כל הנציגים של המדינה באים מאותה מפלגה. נכון שכל הנציגים של מחוז באים מאותה מפלגה, אבל זה בגלל שמכל מחוז (בעצם מחוז זה לא תיאור מדוייק, אזור בחירה הוא יותר מדוייק אני חושב) מגיע נציג אחד. אתה מבלבל בין הבחירות לבית הנבחרים והבחירות לנשיאות. שם באמת כל האלקטורים של מדינה מצביעים ביחד, לפי הרוב באותה מדינה, ויכול להווצר מצב שהנשיא הנבחר הוא לא זה שרוב המצביעים הצביעו עבורו. לרוב משתמשים בדמגוגיה מסויימת בטיעון הזה כדי להראות שהשיטה האמריקאית גרועה. הבעיה עם הטיעון הזה היא שהשיטה משפיעה על ההצבעה. אם במדינה מסויימת ברור שהנציג הדמוקרטי יבחר, פחות דמוקרטים יצביעו, ואז יצא שבסך הכל פחות דמוקרטים הצביעו. אם הבחירות לא היו כאלה, אותם דמוקרטים היו יוצאים ובוחרים. ועכשיו כשסיימתי להתדיין עם עצמי, אני יכול להמשיך לקרוא את התגובות פה. בטח מישהו כבר כתב בדיוק אותו דבר ממקודם. |
|
||||
|
||||
כאן לא כותבים ''ממקודם'' אלא ''מקודם''. חוץ מזה, ברוך הבא. |
|
||||
|
||||
אני נאלץ להתעלם ממנה בחינניות. אני יודע ש"ממקודם" זה לא תקין, ואף על פי כן אותי צורת הביטוי הזו היא משמחת. אתה עלול לראות אותי כותב גם "מה אני יעשה?" ואפילו "ממפעם". אני מקווה שתוכל להתעלות מעבר לצורך לתקן את השגיאות שלי בעברית. בכל מקרה, במידה והצורך ישוב ויעלה, אני אדאג להתייחס לתיקונים של טעויות אמיתיות (נאמר, אם תתקן את המשפט "ההודעה הזו משעממת פי שתיים מההודעה הקודמת שלי"), ולא של טעויות שנובעות מהסגנון הדבילי שלי. ואני כבר מראש מזהיר - עם מתחלף לי אם בעם - וזה קורה, זה מחוסר תשומת לב וחוסר רצון לבצע הגהות - ולא מחוסר ידיעה (כן כן, ההתחכמות במקור). תודה. |
|
||||
|
||||
הרשה לי להניח את דעתך - לא חידשת לי דבר. אם השתמע מדברי קודם לכן שאני חושב שהתהליך הוא שונה, אני מתנצל. איך האמריקאים קוראים לו, אגב, לא ממש מעניין אותי. מכיוון שהכיוון ממנו אני מגיע הוא של פוליטיקה השוואתית, אני משתמש במונחים גלובליים, ובמונחים הללו, בית הנבחרים הוא הבית התחתון והסנאט הוא העליון. |
|
||||
|
||||
הבדל הסמכויות ביניהם זניח, ולכן המינוח הזה לא מועיל בהרבה (זו גם הסיבה שהאמריקאים לא אוהבים את המינוח...) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |