|
||||
|
||||
השופט אינו מחוקק. אבל בפסק הדין הוא יכול להוסיף הערה שהוא ממליץ לבטל את החוק הזה, משום שממילא אינו נאכף. ונחזור לנמשל: אני מוכן לעשות אתך עסק. את תשכנעי את הפלשתינים להפסיק לרצוח ולהתחיל לקיים מרי אזרחי באמצעות אי תשלום מיסים, למשל. אחרי שתצליחי בכך תראי שבדרך פלא לא אצטרך לעשות שום עבודת שכנוע. לא יהיו יותר מעצרים מנהליים, וגם מחנות המעצר יתרוקנו מאלה שכבר נעצרו. |
|
||||
|
||||
ואני חשבתי בדיוק על ההיפך - אם אנחנו ננהג באורח מוסרי, הם יצטרפו. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ודאי שמעת בעבר כי הם טוענים שהסיבה להתנהגות הלא-מוסרית שלהם היא ההתנהגות הלא-מוסרית שלנו בהחלת משטר צבאי על שטחים כבושים. אם נשכנע את האויב במוסריותנו, הרי שההצדקה לאי-מוסריותו תאבד בעיניו-הוא כמו גם בעיני שאר העולם. לא כל-כך ''חושבת'' כמו ''מקווה''. אך כיוון שהאופציה היא בלתי ריאלית, הרי שהדיון בה הוא דיון סרק. |
|
||||
|
||||
אני נותן מעט מאד משקל למה שהם טוענים. האופן שבו הם מנהלים את מדיניותם בנוי במרביתו על שקר ורמיה (תרבות סיפור הקורייש. ידו של ערפאת חותמת על צ'ק הרצח, ופיו מגנה אותו בעת ובעונה אחת). תיקון ''חושבת'' ל ''מקווה'' הוא תיקון חשוב. השאלה היא אם העבר לא הוכיח כבר שמדובר בתקוות שווא, שאחיזה בו עלתה בחיי רבים, ועוד כמה חיים כדאי לנו למחוק ולהרוס, כדי להשקיע בתקווה הזאת, בעתיד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |