בתשובה להאייל האלמוני, 03/01/03 13:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הנה החלקים ב"חוק יסוד: הכנסת" וב"חוק הבחירות" הנוגעים לפסילת מועמדים או אישורם: [סעיף 63א לחוק הבחירות] החליטה הועדה המרכזית כי מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות לכנסת לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת6, תודיע על כך למועמד ותעביר מיד את החלטתה ונימוקיה לאישור בית המשפט העליון. אישר בית המשפט העליון את ההחלטה, תמחק הועדה המרכזית את שמו של המועמד מרשימת המועמדים. <הסבר שלי> סעיף 7א הוא הסעיף הידוע בדבר שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות, תמיכה בארגון טרור. על פי הבנתי, מסעיף 63א לעיל עולה כי כל פסילה טעונה אישור בית המשפט. </הסבר שלי> [סעיף 64א] סירבה הועדה המרכזית לאשר רשימת מועמדים, כולה או אחד משמות המועמדים, שלא לפי סעיף 63א, או את הכינוי או את האות של הרשימה, תודיע הועדה על כך, לא יאוחר מהיום ה- 25 שלפני יום הבחירות, לבא כוח הרשימה ולממלא מקומו, והם רשאים, לא יאוחר מהיום ה - 23 שלפני יום הבחירות, לערער על הסירוב לפני בית המשפט העליון. <הסבר שלי> כאן הכוונה לפסילה מטעמים טכניים, כדוגמת פסילתו של שאול מופז. פסילה זו אינה מחייבות דיון של בית המשפט, אלא אם פנו אליו המועמדים או הרשימות הנפסלות מיוזמתם. </הסבר שלי> [סעיף 64א1] אישרה הועדה המרכזית רשימת מועמדים, רשאים היועץ המשפטי לממשלה או יושב ראש הועדה המרכזית או לפחות רבע מחברי הועדה המרכזית, לערער על כך לפני בית המשפט העליון, לא יאוחר מהיום ה - 23 שלפני יום הבחירות, בטענה שהרשימה מנועה מלהשתתף בבחירות לכנסת לפי סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת. <הסבר שלי> אישור אינו מועבר אוטומטית לבית המשפט. יש לערער כדי שיובא לדיון. </הסבר שלי> [סעיף 6א לחוק יסוד: הכנסת] כל אזרח ישראלי, שביום הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו הוא בן עשרים ואחת שנה ומעלה, זכאי להיבחר לכנסת, זולת אם בית משפט שלל ממנו זכות זו על פי חוק או שנידון, בפסק דין סופי, לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון. [סעיף 6ד לחוק יסוד: הכנסת] קביעת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ג) לא תידרש אם קבע בית המשפט, לפי דין, כי יש עם העבירה, בנסיבות הענין, משום קלון. <הסבר שלי> כדי שיוכל פייגלין להיבחר, היה על חשין לאשר את מועמדותו במפורש, וזאת לא עשה. ככל הידוע לי, אין בחוק סדרי ערעור לעניין זה; פייגלין רשאי להגיש בג"ץ, ככל אדם בכל עניין. </הסבר שלי> לדעתי, יש לראות קו מנחה באיזכורים השונים של בית המשפט בהקשר חוקי הבחירות: פסילת מועמד על פי סעיף 64א יוכל בית המשפט לבטל בקלות יחסית (אם רק יחשוב אחרת), פסילת מועמד שאושר וערערו על מועמדותו לפי סעיף 64א1 צריכה להיות זהירה יותר, ואישור מועמד שיו"ר הועדה לא אישר (סעיף 6א) צריכה להעשות רק במקרה קיצוני. מצד שני, אלע"ד. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |