בתשובה לנגה, 03/01/03 1:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זו בדיוק נקודת המחלוקת בינינו. אני לא יכול כלל להבין מהו מוסר אבסולוטי. ללא השוואה לאחרים אין לי כל נקודת אחיזה. זה כמו לקבוע אם איזה הר הוא גבוה. ללא נקודת ייחוס, גובה פני הים, או גובה בסיסו, אין לשאלה הזאת כל משמעות. האם עונש ההוצאה להורג הוא מוצדק ? לפני אלפיים שנה התשובה הייתה שונה מאשר היום. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שמוסר מושפע מזמן ומקום. השאלה היא אם היום, בישראל, מה שאנחנו עושים הוא מוסרי? כדי לענות על השאלה באופן יחסי צריך למצוא מדינות זהות בסיטואציות זהות, ואני בספק אם תמצא. האם אפשר אולי להשוות אותנו לעצמנו, כמו שעושה "בצלם"? ז"א, איפה היינו לפני 10 ו-15 שנה, ואיפה אנחנו היום? איפה היו זכויות האזרח בארץ לפני 15 שנה, ואיפה הן היום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לחדד את מה שאמרתי קודם אומר שדעתי היא שכאשר את כותבת "כדי לענות על השאלה באופן יחסי . . .", אינך בוחרת בברירה אחת מתוך שתיים או כמה, אלא בוחרת בברירה היחידה הקיימת. על השאלה הזאת אי אפשר לענות שלא באופן יחסי. זו דעתי. ואת זה שניתן לעשות גם השוואה עם עצמנו לפני 10 או 15 שנה אני דווקא מקבל, אבל הקושי שהבאת בהשוואה עם מדינות אחרות קיים גם בצורת השוואה זו. מדינת ישראל נתונה היום במצב שונה מאשר היה אז, ולכן גם כאן לא תמצאי תשובות ברורות וחדות. לסיכום: אם רוצים לשפוט, חייבים לעשות השוואות, ואפשר לבחור בכל מיני סוגים של השוואות, ולהציג אותן. וכשההשוואה מוצגת יעשה כל אחד לעצמו את השיפוט כמיטב יכולתו. רציתי גם להעיר משהו בקשר למשפט שכתבת איפה ששהוא בתגובה למטה. כתבת שהמעצרים המנהליים נעשים בניגוד לחוק. זה פשוט לא נכון. מה שנכון הוא שאנשים נמצאים במעצר ללא הליכי שיפוט רגילים, כלומר הצגת הראיות בפניהם וכדומה. אבל מדובר בהליך חוקי בתוקף חוקי חרום (ואנו למרבה צער כבר כמה שנים בתקופת חרום), וגם סוג מסויים של ראיות מוצג בפני שופט מקצועי כדי לאשר את המעצר. לפעמים גם קיימות מספיק ראיות כדי להאשים מישהו מהעצורים, ובכל זאת הדבר לא נעשה מנימוקים של אי חשיפת מקורות וכדומה. חשוב לי גם להוסיף שזה שזה חוקי זה לא כזה "ביג דיל" בשבילי, וזו בכלל לא הנקודה. כידוע כמעט כל יהודי אירופה נשלחו לתאי גאזים כחוק. . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוקי לפי חוק סמכויות שעת חירום - נו, ''בצלם'' מפרטים באתר שלהם בדיוק על איזה אמנות בינ''ל אנחנו עוברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן שבו אני מבין צדק, אמנות בין לאומיות טובות כשהן מקוימות ע"י שני צדדים שנמצאים בסכסוך. למשל, אמנת ז'נבה הישנה אוסרת פגיעה בשבויים. זה ממסד כלל שטוב לשני הצדדים. צד אחד יודע שאם יקיים את הכלל הזה , גם הצד השני יקיימו והוא יכול להיות שקט לגבי שבויו. אבל ברגע שצד אחד באופן סיסטמטי לא מקיים את האמנות האלה, יהיה זה משונה ולא צודק לדרוש זאת מהצד השני. הרי זה יגרום לצד שלא מקיים את האמנות להעמיק את אי הקיום וכך ייפגע הצד המקיים. ובסכסוך בינינו ובין הפלשתינים הם מפוצצים לנו אוטובוסים ומסעדות ונכנסים לבתים והורגים אם על שני ילדיה. איזה אמנות אנחנו צריכים לקיים בתנאים האלה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בד''כ זה יותר כמו ''הם גם ככה יענו את השבויים שלהם, אז נענה גם אנחנו את שלנו''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |