בתשובה לצחי ברזיק, 07/11/00 23:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא אתה, לא אני ולא אף אחד שאני מכיר. רבני יש''ע קראו לסירוב פקודה במקרה פינוי לא דין מוסר לא דין רודף ולא נעליים. העובדה שאתה מדבר על זה כעל עובדה מוגמרת היא ההסתה הפרועה, שהתנהלה במדינה בימים שאחרי רצח רבין, בה ניתנו לכל זב חוטם ומוכה שחין בימה להשתלחות בדתיים. אני לא יודע מי אתה משייך למחנה של יגאל אמיר אבל יש לי חשד סביר שאתה משייך גם אותי אז ככה, מבין האנשים המחזיקים בדעותי ודרומה, אין אפילו עשירית שתומכים במעשה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בנובמבר 1995 פורסם בעיתון הארץ על שלושה רבנים שהביעו את דעתם בכתב שיש להתייחס לרבין כאל שותף לרצח יהודים, בגין נכונותו למסור שטחים מארץ ישראל לפלסטינים. השלושה היו דב ליאור, דניאל שילה ואליעזר מלמד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נובמבר 95... זו בדיוק החודש בו התנהלה ההסתה שקבעה במוחו של הציבור שקרים מהסוג הזה. עיתון הארץ מה לעשות, אולי טיפה פחות צהובון מהעיתונות האחרת אולם מכיל ללא ספק את הכמות הנכבדה ביותר של שטויות הנושאות אופי שמאלני-חילוני. האם כתב הארץ טען שהוא ראה את אותו מסמך כתוב? (מי שבמקרה מנוי על הארכיון של הארץ יואיל לחפש מידע בעניין זה כמו בעניין טענותיו של יוסי) מה שקרה לאחר הרצח זה שהתקשורת והפרקליטות ניסו "להפוך כל אבן" כדי לגלות את העקרבים ששורצים תחתיה אך מה לעשות התוצאות היו דלות עד מאכזבות ועל כן הסתפקו באיזכורים כלל לא רלוונטיים ולא מחייבים. במידה והיה אחד מהפרסומים האלו שמץ של הסתה, הוראה וכו' המעורבים בדבר היו בבתי הכלא. בעניין זה אתה יכול לסמוך על מערכת אכיפת החוק המפוארת שלנו בעניים עצומות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להערכתי העובדה שהמעצרים לא קרו, למרות הכרזותיו הבומבסטיות של יוסי שריד באותה עת ,נעוצה בפחד של השב"כ מחשיפת יתר של היקף חדירתו לשורות הכהניסטים. מעבר לזה, ההתממות שלך מוזרה מפני שברור שבאותה עת הציונות הדתית עמדה במשבר חריף מול האפשרות של מסירת שטחי ארץ ישראל לערבים ואפילו של מות יהודים כתוצאה מכך, והיו קולות לא מעטים שקראו לעצור את התהליך הזה בכל האמצעים. מן הרגע שניתנה לגיטימציה לאי ציות לחוק, נוצר מדרון חלקלק שיכול היה לאפשר גם מעשי אלימות. האם גם על ההנחות האלו אנחנו חלוקים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לחדד את הנקודה. נניח שהעם מפולג בחריפות יוצאת דופן סביב עניין שנתפס כקריטי בעיני רוב הציבור. בדיקטטורות הבעיה נפתרת על ידי הכנסת מתנגדי השלטון הקולניים ביותר לבתי הסוהר .בדמוקרטיות מנסים להמנע מזה ולאפשר ויכוח חפשי, מה שמצריך אחריות מסוימת של מנהיגי הפלגים השונים בעם. להבנתי, אחריות דומה אינה חלה על השלטון. אנסה להסביר מדוע. אם נקבל את ההנחה שפלג מסוים יכול לדרוש מהשלטון ללכת יותר לקראתו, בנימוק שבתוך אותו פלג יש קבוצת קיצוניים שההנהגה עומדת לאבד עליהם שליטה (ראה: הרי שבעצם מדובר בסחיטה בוטה. גם ארגון ארבע אמהות יכול היה להגיע למצב שאמא מודאגת תתנקש בשר הבטחון כדי להגן על חיי ילדיה שבלבנון, תוך תקווה ששר הבטחון החדש יורה על נסיגה משם. הרי אין לדבר סוף. משום כך יש חשיבות עליונה להפניית זעמם של הקיצוניים אך ורק לאפיקי פעולה דמוקרטיים כגון הפגנות, מרי אזרחי והתבטאויות פוליטיות. מנגד, יש להקיא מיידית מקרב המחנה את הקוראים לשימוש באלימות.להקיא, לא לגנות. האם זה נעשה באותה תקופה עליה אנחנו מדברים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית יש המון מרווח בין ''שימוש באלימות'' לבין ''פעולות דמוקרטיות''. אני אישית השתתפתי בדי הרבה הפגנות לא אלימות אך שהיו הפרה בוטה של החוק (חסימת כבישים וכו') לעניין ההקאה תהיה קונקרטי, נסה לפני שאתה מציע דבר מה, לדמיין חבר טוב או אח הנוקט בדעות מהסוג הנ''ל וכיצד אתה מתייחס אליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה צודק. כשנגשים לבעיה מנקודת המבט של "כיצד עלי לרסן את אחי" נוצרים קונפליקטים רגשיים שקשה מאד לפתור. לכן אני אנסה לגעת בעניין בגישה יותר מרוחקת, ברמת הפעולות שנוקטת המנהיגות ולא האנשים הפרטיים. לפי הבנתי, היתה כאן הנהגה שהחליטה שהולכים למאבק: מאבק על שלמות הארץ. היתה למאבק הזה תמיכה חזקה מאד בציבור שלה, והיה ברור שהמאבק יהיה קשה מאד שכן האויב (רבין והממשלה) זכו ללגיטימציה ציבורית של חלק לא מבוטל בעם. בשלב מסוים, התברר להנהגה שיש בציבור הדתי-לאומי כוחות שמתחילים לפעול באופן עצמאי, מלמטה, בלי לקבל אישור מהמוסדות המרכזיים של הציונות הדתית או של מתיישבי יש"ע. בנקודה הזו נעשתה כנראה טעות מכריעה. במקום לרסן את הקיצוניים ולהלחם בכל הכוח על שימור השליטה על הציבור, החליטו במועצת יש"ע ובמוסדות אחרים שהזעם הלא מאורגן הזה הוא נכס שיש להשתמש בו. במקום לתעל את הזעם לאפיקי מאבק לגיטימיים, השתמשו בו (כפי שהדגים אהרן דומב בלינק שלמעלה) כדי ללחוץ על הממשלה ללכת לקראתם. אני לא צריך להזכיר לך מי עוד ניסה להשתמש בטריק הזה :ערפאת ,שניסה לחלץ מישראל ויתורים בדיוק באותה שיטה -הוא טען שאיבד את השליטה על קיצוני החמאס ושאם ישראל לא תוותר, יבואו פיגועים (ובאו). במילים אחרות, אני טוען שהמוסדות המרכזיים של הציונות הדתית, בלהט הקרב על המולדת, העלימו עין באופן מכוון מקבוצות שעשו דין לעצמן ובציניות השתמשו בחבית חומר הנפץ הזו כדי ללחוץ על הממשלה. כפי שתיארת בצער, האסטרטגיה הזו התפוצצה בפרצופם - אבל לרבין זה כבר לא עזר הרבה. יש כאן לקח ברור על דרכים יעילות ולא יעילות לניהול מאבק ציבורי במסגרת מדינה דמוקרטית. אנשים אחראיים מרסנים קיצוניים ולא משתמשים בהם ככלי נשק נגד מתנגדיהם. לציונות הדתית פשוט לא היו מנהיגים אחראיים כאלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תרחץ בנקיון כפיך. אלימות אינה רק הכאה או הפעלת נשק. חסימת כביש היא אקט אלים, בו אתה שולל מאנשים את חופש התנועה שלהם, או מגביל אותו במקרה הטוב. אתה עושה זאת על מנת *לכפות* עליהם להיחשף לדעותיך. זו אלימות פשוטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא לא נגזים, חסימת כבישים (בלי יידוי אבנים) היא עדיין בגדר "אי-ציות", לטעמי לפחות. ולכן, זו דרך מחאה לגיטימית במדינה דמוקרטית. לפי מה שאתה אומר, אפשר להגזים ולומר כי כל הפגנה היא פגיעה בחופש התנועה של אחרים - אם על המדרכה או על הכביש או פסי הרכבת, ולאן נגיע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא אולי בגדר אי-ציות, אך היא *גם* אלימות, ולפיכך *אינה* לגיטימית. שים לב. הפגנה, כשמה כן היא, נועדה *להפגין* את דעתך. כלומר, לחשוף אנשים לעובדה שאתה חושב כך וכך. יש קו דק ועדין, שבדרך כלל נרמס בגסות, בין הפגנה לגיטימית לבין הפגנה אלימה. פרסום על אוטובוסים, למשל, מעצבן אותי מאוד, אבל אינו אלים בעיני. המון משולהב המונע ממני להגיע לעבודה בבוקר בכך שהוא חוסם את הכביש, לעומת זאת, אלים בעיני. אם נאמר שכל פגיעה בחופש התנועה של אחרים לא מקובלת עלינו, ערן, ייתכן שנגיע למדינה מתוקנת. אבל אל תבנה על זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז תתחיל אתה. אילו אמצעים לטעמך יכול אדם (או קבוצה) לנקוט במסגרת "זכות" המחאה, במסגרת "אי-ציות"? ואגב, הקטגוריה "אלימה" והמונח "משולהב" הם על דעתך בלבד. הפגנה באמצע כביש גם יכולה להיות שקטה לגמרי - אנשים עומדים, או יושבים, עם שלטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משה דורון, חסימת כבישים אינה בגדר אלימות בעיניך? אם תפתח מילון, תראה שההגדרה של אלימות היא "תוקפנות, שימוש בכוח". אנשים כמוך, שסבורים שחסימת כבישים אינה אלימות, הם תחילת הבעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההגדרות במילון לא רלוונטיות לעניין. חסימת כבישים היא דרך עדינה ליצירת קצת בלאגן שתורם לתחושת חוסר יציבות של הממשלה. זו לא פעולה שגוררת ישירות הזדהות של הציבור ולו מהסיבה הפשוטה שכל מי שיושב ברכבו תקוע בפקק שכזה מקלל את המפגינים בפה מלא. אני לא יודע אם השתמשת בתחבורה ציבורית בשנים 94-96, מי שכן השתמש (כמוני) היה פוטר את אבן שושן יחד עם הדמויות הציוריות שאמונות על הגדרות החוק, בחצי יריקה במקרה הטוב. כשאנשים ממתפזרים על פני מאות מטרים הם לא נוטים לחשוב הרבה על על עניינים העומדים ברומו של עולם כגון דא. חסימת כבישים במקרה הזה היתה דרך חיובית וצמחונית לפרוק קצת זעם, אולי אחת הסיבות שרבין לא נרצח עוד קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שחוסם כביש, מן הראוי שידע ויחשוב על כך שהוא מעכב בעוד כמה דקות אמבולנס בדרכו להצלת חיי אדם. אני מבין שיש אנשים שיכולים לחיות עם זה. אולי גם יש כאלה שלא חושבים על זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שיש לכביש שוליים והמפגינים ממהרים לפנות לאמבולנס מקום אין עם זה בעיה מיוחדת, מעבר לזה יש בטיעון המן חוסר הגינות. ומה אם ההפגנה היתה באישור? עדיין האמבולנס לא יכול לעבור. ואם בכלל מדובר באיזה מצעד אהבה תל אביבי? אם כוונתך לרמז לאירוע שהיה אתמול, עליך לדעת שהסיבה שהאמבולנס עוכב על ידי המפגינים היא מכיוון שהם היו מודעים לנוסעים המכובדים שאכלסו אותו. רוצחים מהסוג הזה, ידממו להם להנאתם ואולי מי יודע העולם יזככך מעט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשכתבתי את התגובה לא חשבתי בכלל על האירוע אתמול. אני לא רוצה להגיב כאן בקשר אליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חסימת כבישים במקרה הזה היתה דרך חיובית וצמחונית לפרוק קצת זעם, אולי אחת הסיבות שרבין לא נרצח עוד קודם." אני חוזר: "חסימת כבישים במקרה הזה היתה דרך חיובית וצמחונית לפרוק קצת זעם, *אולי זו אחת הסיבות שרבין לא נרצח עוד קודם". נדמה לי שכל מלה נוספת מיותרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הארכיון שיש להארץ על רצח רבין פתוח לעיון הציבור בימים האחרונים. תלחץ שם על התמונה ''חמש שנים לרצח רבין'' . ובלי קשר, לי זכור את דבר ליאור, ראש ישיבת ההסדר בקריית ארבע בהתבטאויות נגד מי שמתכנן למסור שטחי א''י. אני מתקשה להזיכר אם הוא גזר על רבין דין רודף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחלתי ללקט קישורים מארכיון "הארץ", אבל התיאשתי באמצע. במקום, אני אתן קישור לארכיון, כדי שתוכל לראות בעצמך. אם אתה מסרב להאמין לו בתואנה שהוא תעמולה שמאלנית, אני מרים ידיים. http://www2.haaretz.co.il/nosim/rabin/ אני לא יודע לאיזה מחנה אתה שייך, פשוט כי אני לא מכיר אותך. אני יודע רק דבר אחד - ההגיון הפשוט גורס כי רצח פוליטי הוא הרע במיעוטו, בעיני ציבור לא כל כך מצומצם בימין הדתי. אדם שמגדיר את הדמוקרטיה כשניה לחוקי הדת, ושמקבל את העובדה כי חוקי הדת מצדיקים רצח במקרה של "בגידה" (כגון מסירת שטחים), צריך שיזכירו לו את רצח רבין (לפחות) כל שנה. ולו רק כדי לנסות להשאיר את המחשבה בגדר מחשבה. רק לפני שבועיים-שלושה פרצו צמד אחים עם אופנוע למשרד הביטחון עם כוונות עוינות, לאור ההבלגה של ברק. אבל לא נורא, שוכחים, כמו שכותב המאמר ציין. זה הרבה יותר קל מאשר לזכור. איפה הטעות הלוגית? אם הייתי מאמין שמסירת שטחים מא"י גרועה מהקרבת חיי אדם, וכי אנחנו צריכים לחיות את חיינו ע"פ חוקי ההלכה ולא כדמוקרטיה ליברלית, לא הייתי חושב פעמיים. הסיבה היחידה שבגללה אין אפילו עשירית שתומכים במעשה (כלפי חוץ), היא הלחץ החברתי והתעמולה השמאלנית החזקה שהייתה בתקופה שלאחר הרצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית טרחתי ועשיתי את עבודת הליקוט עבורך, בתגובה במורד העמוד. אם השמטתי איזה פרט חיוני אתה מוזמן להאיר את עיני ואת עיני יתר הקוראים. הכשל הלוגי פשוט. מצוות כיבוש הארץ היא מצווה של הכלל ולא של אוסף של בודדים. ישנו עוד כשל טכני והוא שמעשהו של יגאל עמיר לא שירת את האינטרס שהזכרת אלא להיפך (גרר ישירות לפינוי ערי יהודה ושומרון), אולם זה צד שכלל לא ראוי לדון בו. ישנו עוד כשל והוא האם המטרה מקדשת את האמצעים אולם מכיוון שמדובר פה ברצח ראש ממשלה ולא סתם אדם גם הוא כשל שולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצווה של הכלל? תגדיר את "הכלל". מעשהו של יגאל עמיר שירת את האינטרס ללא ספק - הוא הקפיא את תהליך אוסלו למשך שלוש שנות ביבי, וזה הספיק כדי להרוג אותו. האם המטרה מקדשת את האמצעים או לא, זו שאלה מעניינת. התנ"ך בכבודו ובעצמו מגולל עלילות שותתות דם רבות שבהן המטרה אכן קידשה את האמצעים. אני בטוח שאתה לא צריך שאני אפרט לך. אם אתה, אישית, לא מצדיק את הרצח - אשרינו. לא חסרים אחרים שכן, ואין טעם לנסות להכליל מעצמך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאט לך, מניין לך שאילולי רבין נרצח ביבי לא היה עולה לשלטון? אדרבה הסקרים בזמנו היו נחרצים למדי, אני לא צריך להזכיר לך אוטובוסים מתפוצצים ברחובותנו מעשה שבשגרה, אולם זה כאמור כלל איננו שיקול בדיון כזה, סתם כך להרחבת אופקים. שנית, פרשיות עקובות דם בתנך לא מלמדות אותנו מאומה, מכיוון שלאותם אנשים שמתו "היה מגיע למות" על פי הקריטריונים הנהוגים אז. מי שצריך לחרוץ את דינו בעניין זה היה צריך לשאול את עצמו שאלה פשוטה והיא האם רבין חושב שהוא פועל למען האינטרסים של הכלל (במודע הבסיסי ביותר) או שהוא עשה זאת מתוך אינטרס אישי צר (מחשבה המאפיינת פרשנים פוליטיים ציניקנים) במידה והרוצח הפוטנציאלי מגיע למסקנה שרבין מחפש את טובת הכלל אזי "לא מגיע לו למות" ולכן מטרה זאת איננה מקדשת את האמצעיים. אבל שוב גם זו נקודה שולית. הנקודה המהותית היא שרצח כזה יש לו השפעות מרחיקות לכת עד כדי "התפלגות הממלכה" אולם לא לשני עמים אלא לאוסף מליציות דבר שלא היה תורם לאינטרסים של הרוצח מכיוון שגם מההיבט הטכני וגם מההיבט העקרוני הוא היה מאבד את הארץ ואת הזכות לכבוש את הארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה האפילו יותר מהותית היא שאנחנו לא יכולים להתיר לכל אחד להחליט למי מגיע למות ולמי לא. זוהי דמוקרטיה, וגם אם למישהו מגיע למות בעיני מישהו אחר - המקסימום שהוא רשאי לעשות בנדון הוא להפגין נגדו. יגאל עמיר, מסתבר, הגיע למסקנה שלרבין הגיע למות. אתה יודע מה? זה לא משנה גם אם כן (למרות מה שאדון שי כהן חושב). הנקודה היא שיצחק רבין היה ראש ממשלה שנבחר בבחירות דמוקרטיות, ושעמד בראש ממשלה שנהנתה (לפחות רשמית) מתמיכת כנסת נבחרי ישראל. וזאת בלי להזכיר בכלל את העובדה שהוא בן אדם שחייו נלקחו ממנו, ובלי קשר לעובדה שהוא הקדיש את חייו כמו גם את מותו למדינת ישראל. לפני חמש שנים היה מי שהיה בישראל שחשב שרצח ראש ממשלה הוא פעולה לגיטימית. אתה לא יכול להכחיש זאת, אלא אם תנסה לטעון שרבין בעצם התאבד ושכל הסיפור (כולל צילומי הוידאו) הוא זיוף. גם היום יש מי שחושב שרצח פוליטי הוא לגיטימי. גם את זה אתה לא יכול להכחיש. אתה טוען שגודל הציבור הנ"ל הוא לא כפי שטענתי? מצוין. אני אשמח מאד אם תצליח לשכנע אותי שאני טועה. לצערי, כל עוד אנשים ייחסו חשיבות גדולה יותר לסלעים קברים והרים מאשר לאנשים חיים, לא תוכל לשכנע אותי. אני לא מסוגל להבין את צורת החשיבה של אדם דתי (וזה לא משנה מאיזו דת), ולא בגלל שלא ניסיתי. אבל דבר אחד שאני כן מבין, הוא שאמונה גורמת להגיון של אנשים לעשות דברים מוזרים. אם ההגיון שלך ברור מספיק כדי להבהיר לך שרצח פוליטי לא משיג שום דבר, וברור מספיק כדי שתבין למה גם אם רצח כזה כן ישיג משהו הוא עדיין לא נחשב כאופציה - אשרינו. לא תצליח לשכנע אותי שההגיון הזה עובד אצל אנשים אחרים. במיוחד אם הם מהסוג שבולע כל דבר שטות שיוצא מפי הרב שלהם, ובמיוחד אם (כמו שלא אני ציינתי) לא צריך הרבה במיוחד כדי לקבל את הזכות להקרא רב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו חוזרים כאן לטיעון שכיח, כאילו רצח רבין עצר את תהליך אוסלו. האמת היא הפוכה. תהליך אוסלו (שרוב הסכמיו נעשו מאחורי גבו של רבין), נעצר רק בימים אלה, וזאת מפאת אי יכולתו להחזיק את עצמו. התהליך נדון מראש לכישלון, כפי שטענו רבים (באייל - בעיקר דב אנשלוביץ, אך גם אחרים). להיפך. אם רבין היה נשאר חי, הוא היה רואה את כל מדיניותו מתמוטטת. הרי שני ראשי ממשלה אחריו אמרו השכם והערב שהם ממשיכים את מורשתו (תהא זו אשר תהא). גם נתניהו עמד בהסכם חברון. בכל זאת - התהליך קרס. נראה לי שהושג בדיוק ההיפך. ''מורשת רבין'' הפכה למנטרה, שעל הגשמתה מוכנים אנשים להילחם שוב ושוב. רבין היה, רוב ימיו, פרגמטיסט. רק החזון הכושל שהיה לו בערוב ימיו זכור למעריציו. לו לא היה נרצח, ספק אם הכוחות המנסים לעורר את פגר אוסלו היו כה נמרצים כיום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שהשיח הציבורי על רצח רבין מוגבל מאוד בישראל.מדינת ישראל אינה מדינה דמוקרטית ,לעיתים בזדון ,אבל כנראה הרבה יותר מתוך כך שאין לה שמץ של מושג מה זאת דמוקרטיה. כבר אמרתי שהשורשים התרבותיים המזרח אירופים של אנשי ההגנה והקיבוצים הם אלו שהנחילו נורמות שלטוניות רקובות לתוך המדינה -הוסיפו לכך את מנת המתבוללים הרואים ביהדות ספחת (ולהפך באופן צודק בהרבה) ואת השנאה למזרחיים בכלל (כלומר גם ליהודים וגם לערבים-לכל מה שמביא תרבות אחרת מזו שאליה הורגלו ,בעיקר, מתבוללי פולין ורוסיה) כמו גם לדתיים ותקבלו לכם את מדינה דמוקרטית מוזרה שבה האליטה הרבה יותר דומה לחונטה (לא חייב שכל חברי החונטה ילבשו מדים-אם כי יש שם כמות לא מבוטלת -גם בקרב משפטנים ואנשי תקשורת) והרבה פחות לאליטה תרבותית אמיתית שלא פעם מייצגת נאמנה את המורשת הלאומית. אני מודה בכך שהשנאה לרבין הייתה עצומה -לא רק בקרב הציבור הדתי והמסורתי אלא גם בחלקים לא קטנים של הציבור החילוני -ואפילו חלקים בשמאל תיעבו את רבין והזילו דמעת תנין(בצד חיוך מוסווה על הרווחים הפוליטיים העצומים)אחרי מותו . השנאה הייתה עצומה -אבל המימד הדמוני שיש לרצח רבין נובע מהאופי הלא דמוקרטי של ישראל.נכון ,רצח מנהיג הוא לא דבר של מה בכך -אבל להיכן נעלם השיח על מאות ההרוגים שהיו ,לדידו ,"קורבנות שלום" (ממתי השמאל הקשה הוא דתי?).להיכן נעלם השיח על רצח הרב-פרופ' דה-האן,להיכן נעלם השיח על הסיזונים ועל רדיפת הרוויזיוניסטים ,להיכן נעלם השיח על האלטלנה שגורביץ' ביטל בהינף אצבע - להיכן נעלם השיח על המים הכחולים שהתיזה המשטרה על המתבצרים בכפר דרום ואשר הושלכו אל המשטרה חזרה ('חומצה'-רק אל תשכחו שהנערים עמדו בתוכה..) והתקשורת ניצלה לעשיית רווחים פוליטיים. במצב הזה קשה לאנשים לראות את עצמם כאשמים -גם אם רובם המוחלט אינו תומך של הרצח ,ההפך,ראה בכך אסון ללאומיות היהודית המתחדשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר שמטרלינג מריח לי כמו עוד דמות של אלכסנדר מאן. MTW היה נותן בהם סימנים. אני רק אנסה: * דמות ביזארית שמשאירה לפתע סדרת תגובות. * בילבול מחושב בין גורביץ לגורביץ'. * משנה פונדמנטליסטית סדורה. * התמצאות בפרטים ושיבוש רבים מהם. אין כאן מובהקות לאור המחסור הברור ב: * הפלגה בשבחו של אלכסנדר מאן. * התמצאות רחבה יותר בקהילת כותבי האייל. * התחלקות על דב אנשלוביץ. * וכו' וכו' מה דעתכם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*1. שמטרלינג, דמות ביזארית - אכן, ובדויה, קרוב לודאי. אבל נדמה לי שאין סיכוי רב שזהו מאן. מאן כבר לא פעיל כאן, ובייחוד לא בתחום הדמויות הבדויות, מאחר ובעניין זה כבר עלו עליו מזמן. לפעמים, באופן די נדיר, הוא שולח תגובה-שתיים בשמו/ניקו המוכר. *2. "בילבול מחושב בין גורביץ לגורביץ' " - מה, יש גם גורביץ'? עכש"י, יש רק גורביץ, ואא"ט, גורביץ דנן גם כתב באיזושהי תגובה עתיקה שהוא אינו מעוניין בגרש ההוא. *3. משנה פונדמנטליסטית אכן, אבל לא סדורה אלא מעורבבת ועתירת סאלטות ופליק-פלאקים למכביר. ובכל מקרה, נדמה לי שהשמטרלינג הנ"ל הוא כבר old news, כבר איננו כאן די מזמן והתעופף לו למחוזות אחרים המותאמים יותר לטעמו האישי הייחודי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כך גם השורשים התרבותיים המיזרח אירופאים הנחילו נורמות שילטוניות רקובות לאיטליה, למדינות מרכז ודרום אמריקה, למדינות האפריקאיות ועוד ועוד. כולם יצאו מהפולני הקדמון. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |