בתשובה לקורפורל, 20/04/02 1:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קורפורל, שלום! השאלות שאתה מעלה הן שמיתיות וחשובות. אני יושבת בגולה עם אישי ו-4 ילדי כי איני יכולה לשאת מצפונית את מה שקורה בארץ. אנחנו כאן כבר חצי שנה ולא נסענו כאקט מחאתי אלא כי לא יכולתי (אני מדברת בשמי בלבד) לסבול את עצמי כבן אדם ששותף למה שהמדינה שלי עושה בשמי (גם אם לא הצבעתי לשרון גם מהכסף שלי נעשים דברים נוראיים). אני מאמינה שכאשר אדם חי בסביבה מסויימת נדבקים אליו דברים ממנה (מכל הסוגים, מהרבה דברים נהניתי ואני עדיין נהנית כי לקחתי אותם איתי). העזיבה שלנו לא היתה מחאתית כי אם אישית-מטעמי מצפון. אבל האם זה אינו אקט מחאה קטן? איך אנחנו מתייחסים היום למישהו שחי בגרמניה הנאצית? לעומת מי שעזב בזמן? האם אפשר לצפות מאזרח במדינה שאינה דמוקרטית להילחם ולאבד את חייו כאשר אנשים במדינה דמוקרטית כמו ישראל של היום (לפחות למראית עין) לא עושים דבר כמעט? מעצמי ציפיתי שלא לשתף פעולה עם העוולות שנעשו: להישאר בארץ ולהילחם או לעזוב היו האפשרויות שלי. האפשרות הראשונה היתה כרוכה בקשיים רבים שכללו סיכון חיים (כמו שקרה לכמה אנשים שבחרו בדרך הזו). לו הרבה אנשים היו יוצאים למחות מספיקות היו הפגנות המוניות כדי להביא לשינוי, מכיון שהאנשים שנלחמים הם כה מעטים ודעותיהם מוגדרות "סהרוריות" ברגע שהם לא עמוק בתוך הקונצנזוס, זה כרוך בסכנות שכבעלת משפחה וכמי שיש לה הרבה מה להפסיד לא הייתי מוכנה לקחת. ברכות איריס |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם עלה בדעתך ש"בישראל של היום לא עושים דבר" משום שרוב רובם של האנשים פה לא חושבים שיש מה לעשות? לא הפתרון של הימין הקיצוני ולא הפתרון של השמאל הקיצוני יביאו לנו את השלום הנכסף. צריך להכיר בעובדה שיש בעיות שאין להן פתרון. יכול להיות שאנחנו חיים בבעיה כזאת, ולפחות בעתיד הנראה לעין אין לנו אלא להמשיך להלחם מחד ולנסות ולשמור על צלם אנוש מאידך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצפון הציק לך, ועזבת. כנראה שהיה לך איך, ולאן לעזוב. יופי לך. תחיי את חייך בארץ הטהורה שבחרת לך (בוודאי לא היית בוחרת בארץ שהיא פחות ממאה אחוז טוהר, שהרי דברים נדבקים לא עלינו, וכו'), ותניחי לנו לחיות או למות בטומאתנו. בשביל מה כתבת את התגובה הזאת שלך? מה את רוצה- שנחזק את ידייך במקום מקלטך, שנגיד לך שמצפונך זוהר באור יקרות, שנבקש שתדליקי לזכרנו נרות נשמה כשנמות במליונינו? גדלי את ארבעת ילדייך על אגדות מהארץ האבודה. ואל תדליקי נר לזכרי. אוקיי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאת התגובה לעיל היה ראוי יותר לכתוב בשם דני דותן, אבל אני אבדוק את זה בבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |