בתשובה לדב אנשלוביץ, 31/07/02 19:05
Imagion 116788
א. הראשון • בתשובה לדב אנשלוביץ יום א', 29/12/2002, 4:00
לאחר מאמצים רבים הצליחו האדון הרצל וחבריו להגשים חלום של דורות, ולהקים מדינה ליהודים.
ועוד איזה מדינה, לוקסוס ממש.
המדינה היהודית הוקמה על אי אקזוטי בודד שהוקצה לתנועה הציונית באדיבותה של ממלכת בריטניה. מלבד חופים מרהיבים, יערות טרופיים קסומים ועצי קוקוס מלאים קופים מכל הגוונים על צמרותיהם, לא ישב אדם באי הזה קודם, ומספיק מקום בשפע היה בו כדי לבנות את מדינת היהודים, ללא שכנים, ללא אויבים, רק עם שלווה סטלבטית, מופרעת רק ע"י ציוצי הציפורים הצבעוניות וצרחות הקופים.
נשמע אגדה, אך בחיים, אפילו על אי אקזוטי ובודד, לא הכל אגדה.
יש אנשים שזה משעמם אותם. הם רובצים להם על החול וחולמים: נניח שהיינו במקום אחר, במזרח התיכון למשל, מוקפים בערבים. לבטח היינו רבים איתם, ואז היה אקשן. ואז גם היינו מוצאים בוגדים.
אבל ככה, באי השומם הזה, את מי נאשים בבגידה? את מי נאשים בכל הצרות שאין לנו. על מי נוציא את יצר השנאה שמקנן בנו, את הרצון לתלות מישהו על עצי הקוקוס הגבוהים? ואת מי נתלה?

ואז התעוררו הרובצים על החול משנת השיעמום שלהם ונאנחו: תודה לאל, אנחנו במזרח התיכון, וכאן לא רק שיש לנו סמולנים בהם תמיד חשדנו ותמיד חלמנו על היום בו נתלה אותם, אלא שיש גם אוסלו שהסמולנים, טפשים שכמותם נפלו בפח והביאו לנו, ויש גם אינתיפאדה. לא צריך, כמו בסיוט, לנסוע לאי אחר כדי להביא משם סמולנים או שעירים לעזאזל אחרים. יש לנו הכל מן המוכן כאן בארצנו הקטנטונת.
ובפרץ של שמחה על הגילוי, מיהרו אלף ד.א (שם שמור במערכת) לצבוע בגדול על כל קיר וקיר: "השמאל הביא עלינו את כל זה! יש אלוהים! החיים באמת יפים!"
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות