|
א. הלוחמים לא נעו על תולעי חול כפי שאנו נעים בתחבורה ציבורית. תולעי חול לא היו דבר יום יומי, אלא משהו מקודש, נאצל. ב. חולית, כסרט, היה רחוק מלהצליח. הוא גם היה רחוק מלהיות סרט טוב. הוא גם היה רחוק מסוף המילניום. ג. "הופעתו של ספר המשך היתה בלתי נמנעת." לא בלתי נמנע, אך למזלנו הדבר קרה בימיו של הרברט, ועל ידיו. חמישה שישה המשכים. קורינו עצמו לא קשור כאן. בטח לא בתורת "מתעלה על קודמו". ד. תוספות של פנטסיה למד"ב היו ענין של שגרה החל מתחילתו, למשל סדרת המאדים של אדגר רייס בורואו. הדוגמאות לאחר מכן רבות ממנות.
ולענין קורינו. הוא השלישי בסדרת ספרים מקדימים לחולית, שנכתבו ע"י בנו של הרברט. הם נופלים מחולים בהרבה ברמתם, ונופלים ברמתם גם כמעט מכל ספר אחר. מדוע כתב אותו מבקר מה שכתב? לא ידוע לי. בורות, כנראה, כפי שכבר הוצע.
|
|