בתשובה לדורון יערי, 26/12/02 19:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מרבית ממלאי הלוטו מגיעים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. מעניין למה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי אומר שמיליון שקל ישנו הרבה יותר את החיים של מי שחי מהיד לפה מאשר את אלה של מי שחולם לקנות מכונית שלישית למשפחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מליון שקל ישנו את חייו של בן המעמד הבינוני באופן מאוד, מאוד משמעותי. אני לא חושבת שזו הסיבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. אני יכול לחשוב על שני הסברים נוספים: 1. לבני המעמד הנמוך יש סיכוי קטן יותר שיהיה להם מושג ירוק בסטטיסטיקה. 2. לבני המעמד הנמוך יש נטייה חזקה יותר לצפות שהצלחה תיפול עליהם במקום שהם יגרמו לה. הסבר 1 נראה לי מצחיק בהתחשב במספר האנשים שאני מכיר, בני המעמד הבינוני, שענו "בטח" כששאלתי אותם אם יש סיכוי קטן יותר לקבל בלוטו את אותם המספרים שזכו בשבוע הקודם מאשר כל סדרת מספרים אחרת. הקוראים מוזמנים לערוך את הניסוי בעצמם (אבל לא באייל ולא בפקולטות שלהם, הייתי אומר). הסבר 2 נראה על-פניו סביר, משום שמי שלא מנסה לגרום להצלחתו רבים סיכוייו להגיע או להישאר במעמד הנמוך ממילא. אבל ההסבר מסריח אידיאולוגית, ולכן פסול בעיני על בסיס זה. מה שמביא אותי לתובנה פתאומית. שמאלן-חברתי לא יסכים בחיים שהמובטלים/עניים אשמים במצבם. ימני-חברתי יטען שהם במצבם מתוך חוסר כישורים או חוסר מוטיבציה. זאת אומרת: כולם בעד שוויון הזדמנויות בעיקרון. הימנים פשוט אומרים שכבר יש לנו שוויון הזגמנויות מלא, והשאר בידיים של בני המעמד הנמוך. השמאלנים אומרים שלא, אין שום שוויון הזדמנויות כרגע, וכדאי שנתחיל לדאוג לזה שיהיה. אבל מה זו "הזדמנות"? הרי אי אפשר להפריד בין הבחירה החופשית של אדם לבין הגורמים שעיצבו אותו (הנתונים להשפעת החברה). מי שלא למד לנצל הזדמנות, בעצם אין לו הזדמנות. ולכן האחריות של החברה למצבו של היחיד לא חייבת להיגמר אף פעם. המקום בו נגמר הימין ומתחיל השמאל הוא המקום בו נגמרת האוטונומיה של האינדיבידואל ומתחילות האחריות והסולידריות החברתית. אז אני אנסח את הסבר 2 שוב במונחים שמאלניים-חברתיים: מפעל הפיס מצטרף למנגנונים הקפיטליסטיים בקמפיין הדיכוי שנועד לשכנע את בני המעמד הנמוך בכך שאין להם סיכוי לצאת ממצבם בכוחות עצמם. _____________ עדי סתיו, נהנה לחשוב בקול רם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הם צודקים. הסיכוי לכך שבשבוע הבא יצאו בדיוק אותם המספרים בלוטו קטן הרבה יותר מהסיכוי שיצאו מספרים אחרים. ושוב: יש לנו אופציה אחת של שישה מספרים ספציפיים, מול אלפי אופציות של כל קומבינציית מספרים אחרת. לא של קומבינציה ספציפית אחרת, אלא של *כל* קומבינציה אחרת. הדוגמא שלך נכונה לגבי מי שמילא טופס אחד ובו מספרים שונים מאלו של השבוע שעבר (הוא יכל בה-במידה למלא את המספרים של השבוע שעבר). היא לא נכונה כשאתה פשוט שואל איש ברחוב "האם הסיכוי שבשבוע הבא יעלו בדיוק אותם המספרים בלוטו קטן מהסיכוי שלא". 2. איך לבדך עלית על מה שמדעני החברה מתדיינים עליו כבר עשרות שנים! (בלי שום ציניות.) וסתם אנקדוטה בנוגע ל-2 - אכן מחקר שקראתי בנושא מראה כי בני מעמד הפועלים האמריקאי נוטים להאשים את הסביבה בחוסר הצלחה, בעוד בני המעמד הבינוני נוטים להאשים את עצמם. בני המעמד הנמוך מצפים שההצלחה תיפול עליהם יותר מבני המעמד הבינוני, מתוך תפיסת עולם שהסביבה היא שמשפיעה על הצלחות או כשלונות - דהיינו, שום דבר שאני כפרט יכול לעשות לא ישנה כהוא זה. ובנוסף, לוטו, כמו דת, הוא משהוא חיצוני להיתלות בו. ולעניים יש צורך חזק יותר להיתלות במשהו חיצוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, ורק דבר אחרון - "מפעל הפיס מצטרף למנגנונים הקפיטליסטיים בקמפיין הדיכוי שנועד לשכנע את בני המעמד הנמוך בכך שאין להם סיכוי לצאת ממצבם בכוחות עצמם" - למעשה, מרקסיסטים וחבריהם מסתכלים על אותה הנקודה מן הצד השני - המנגנונים הקפיטליסטיים באים לשכנע את בני המעמד הנמוך בכך ש*יש* להם סיכוי לצאת ממצבם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא תאוריה מבוססת היטב שעוסקת במה שקרוי בפסיכולוגיה - מיקום שליטה פנימי ומיקום שליטה חיצוני. התיאוריה נמצאת בשימוש בעיקר בקרב חוקרים הבודקים הפרעות קליניות והתנהגותיות אצל בני נוער. בני אדם הנוטים בדרך כלל ליחס את הצלחותיהם וכישלונותיהם לסיבה פנימית כלומר- הם עצמם ורואים את הקשר בין מעשה לתוצאה כנתון לאחריותם, מאופיינים במיקום שליטה פנימי. הם מאמינים שכל מה שקורה להם הוא תוצאה של מעשיהם וחשים שליטה גדולה יותר במציאות ולכן יש להם מוטיבציה גדולה יותר לעשות דברים. לעומת זאת, בני אדם הנוטים בדרך כלל ליחס להצלחותיהם ולכישלונותיהם סיבה חיצונית - גורל, מזל, מזג האוויר, נהג האוטובוס וכו' מאופיינים במיקום שליטה חיצוני. הם לא רואים שום קשר בין מעשה לתוצאה וכל מה שקורה להם אינו תלוי במעשיהם אלא בגורמים חיצוניים. הם חשים חוסר שליטה במציאות ולכן יש להם מוטיבציה נמוכה לעשות דברים. אם נעזרים בתיאוריה בבחינת בני אדם ממעמד בינוני גבוה לעומת בני אדם ממעמד נמוך, מתווספת התיאוריה בנוגע לרצון להצליח והפחד מכשלון. נמצא כי בני המעמד הנמוך שרגילים ש''דופקים אותם'' והם מחוסרי תקוות שמישהו יעזור להם להתנייע חברתית, הם בעלי מיקום שליטה חיצוני ולפיכך לא מנסים כלל לשנות את מצבם. ובנוגע למספרי הלוטו - ישנם מנויים במפעל הפיס שמחזיקים בשיטת המספרים הקבועים ובמשך שנים ממלאים מדי שבוע בדיוק את אותם המספרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהנסיון הקטן שלי, בני אדם נוטים לייחס את הצלחותיהם לכשרונם ולחריצותם, ואת הכשלונות הם מייחסים למזל הרע. זה הופך את התיאוריה שהבאת על פיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא סותר: בוודאי לא את *כל* ההצלחות כל האנשים ייחסו לעצמם, ולא את *כל* הכשלונות הם ייחסו למזל. ואז אפשר, אולי, לאפיין בני אדם על פי מידת יחוס ההצלחות והכשלונות לעצמם או לסביבה, יחסית לממוצע (או בשקלול שונה להצלחות ולכשלונות). זה מסבך את המדד, אבל לא שולל אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שהבנתי אותך, והאמת היא שאני גם לא בטוח שאתה הבנת אותי. אם ההיפותזה שלי נכונה, זה הופך את יחסי הסיבה והמסובב בין מצבו הכלכלי-חברתי של האדם1 לבין הערכתו את השפעת אלמנט המזל על חייו. שוב יצא לי ניסוח מסורבל, אנסה להבהיר: עפ"י הרעיון שאני זורק, הסיבה היא החיים בזבל והתוצאה אמונה בחוסר מזל אצל השכבות הנמוכות, ובהתאם עבור השכבות הגבוהות: מאחר והצליחו, הם מייחסים יותר משמעות לכישורים. אפילו מי שזכה בלוטו מברך את עצמו על הבחירה הנבונה שעשה ("וואו, איך ידעתי להכניס את יום ההולדת של הכלב שלי"), בעוד כשלונות ברורים מקללים את המזל הרע שמביא עליהם בוסים בלתי אפשריים, עבודות משעממות והורים שלא הכריחו אותם ללמוד לבגרות. אוףףף, מאז הדיון על הרצון החופשי אני נתקל בקשיי ניסוח, אולי נשרף לי במוח איזה מעגל. בע"ה אדווח לגילית על שינויים באישיות, אם יאובחנו כאלה ר"ל. כרגע אני רץ לתפילת ערבית. __________________ 1- כמובן לא *כל* האנשים וכל שאר ההסתיגויות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה. סליחה ותודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בני אדם שמודעים לעצמם וביקורתיים כלפי עצמם מייחסים גם את הכשלונות לעצמם (ואני לא מתכוונת ביקורתיים בצורה הרסנית). הדוגמא הישראלית הקלאסית הם כל העולים לקברות צדיקים (ויש הרבה כאלה) שמייחסים לסגולות הצדיק גם את ההצלחות וגם את הכשלונות בחייהם. מעבר לכך, במקרים של בני המעמד הנמוך, האמון שלהם בעצמם הוא לעיתים כל כך נמוך עד כדי שבשום אופן הם לא יסכימו לרעיון שהצליחו להשיג משהו בכוחות עצמם (למשל קידום בעבודה קורה רק כי הבוס אוהב אותו ולהפך - פיטורים הם רק כי הבוס ממש שונא אותו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לק"י טוב, אמרתי שזאת רק ההתרשמות הלא מדעית (לא תקפה ולא מהימנה, הה?) שלי מאינטרקציות מקריות עם מדגם לא מייצג של האנשים מסביבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התרשמות אנושית טובה לא פחות ממדעית, גם סייגת מלכתחילה שמדובר בקומץ האנשים שאתה מכיר ולכן אתה בסדר (נכון שעכשיו אתה רגוע?). בנוגע לתוקף והמהימנות, הגונב מגנב פטור אבל אתה יוצא השלישי בשרשרת כך שאצלך שוב חוזר המינוס, אל תכניס את הראש הבריא והקטן שלך למחוזות חולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד המזל המחורבן שלי לוקח אותי לאתרים בהם לא מעריכים אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאו דווקא. השווה למשחק הפרשנות המשעשע הפופולרי "היא אמרה לי לא, אני כנראה דוחה אותה" / "היא אמרה לי כן, היא כנראה נואשת". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הסקירה המחכימה והמעניינת. לעניין המספרים הקבועים -- סביר להניח שרבים מבין אלה המהמרים על המספרים הקבועים, אם יזכו וירצו להמשיך להמר, יחליפו את המספרים שלהם מיד לאחר הזכייה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |