 |
כל מי שגדל על "הנסיכה הקסומה" והמשיך הלאה ל"כשהארי פגש את סאלי" מכיר את הבעיה. הסובלים מהתסמונת מאמינים שיש אהבת אמת true love, אבל כנראה שהיא מערבת איך שהוא את בילי קריסטל....
החיים זה לא מה שהבטיחו לנו. גדלנו על אגדות שמלמדות אותנו כי יש אהבת אמת,שכל אחד ימצא את "האחד" או "האחת" וכולנו נחיה באושר ועושר עד עצם.האמונה שיש לנשק הרבה צפרדעים, לעבור סדרות גיבוש ב"pits of despare"ובאופן כללי לסבול עד שמוצאים את האהבה הרומנטית הגדולה משתלמת רק אם בסופו של דבר מוצאים אותה. ומה אם ה"אחד"
שמיועד לי עפ"י גורל חורש עכשיו את שדות האורז של קמצ'טקה תחתית? איך העובדה שאני מנשקת עכשיו צפרדע שנקינאי אמורה לעזור לי למצוא אותו?
אנחנו "קונים" הרבה אמיתות מסחריות שהתקשורת מוכרת לנו. כל מיני רעיונות שמקדמים את מכירות השוקולדים והדובונים הפרוותים בסביבות הארבעה-עשרה בפברואר. האם לא הגיע זמן להתבגר? אני לא יודעת. אולי האשליה הזו עוזרת לנו לעבור את התקופה בין צפרדע לטרול, להמשיך להאמין שאחרי הביצה מחכה משהו טוב יותר
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש