 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש עוד אלו אחד משמעותי לדעתי. הצהרת כורש - 538 לפני הספירה. אלמלא הצהרת כורש, היהודים הגולים - שהיו העידית של העם - ככל הנראה היו משתרשים עוד יותר בבבל (בעצם, כבר פרס) עד שלא בטוח אם היו חוזרים חזרה לארץ ביום פקודה. וכמובן שבניין בית המקדש לא היה נחנך ב516 לפנה"ס. יתכן שעד שלעם ישראל היתה ניתנת ההזדמנות לחזור לישראל - היינו מאבדים את חלקים ניכרים מהזהות שלנו שטרם עוצבה עד אותם שנים. דווקא בגלל שלא נכפה על עם ישראל להמיר את דתו - מה שההליניזם ניסה לעשות - החשש שהעם יתבולל הוא יותר גדול. אני חושב שככל שהאילו היה בניגוד למגמה אז הוא יותר משמעותי. זאת אומרת, אם לא היו עזרא ונחמיה - יכול להיות שהיו אחרים שהיו ממלאים את אותה פונקציה. אבל לגבי כורש - העניין הוא יחודי. כיוון שמדובר במלך שאפשר לעם לחזור למולדתו אחרי שהוגלה עשרות שנים קודם. הצהרת כורש הוא מעשה נדיר בנוף של אותם ימים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הצהרת כורש היא אכן אירוע היסטורי חשוב ,בדיעבד ,. אבל האמת היא שבזמנו זה לא היה כזה אירוע יוצא דופן , נראה שלכורש הייתה מדיניות כזאת של החזרת עמים ובניה מחדש של מקדשים שנהרסו גם לגבי מקומות אחרים בקיסרות שלו , כך הוא צבר לעצמו תמיכה , ובהחזרת היהודים לא היה שום דבר מיוחד. במקרה הייתה זאת שיבת היהודים שנזכרה בהיסטוריה. אשר לכך שהוא לא ניסה לכפות את דתו על היהודים , ובכן אף אחד לא ניסה לכפות את דתו על אף אחד אחר ליפני ימי אנטיוכוס הרביעי , חוץ ממקרה בודד אחד . זה של הפרעה המיצרי המונותאיסטי אחנאתון שניהל רדיפות דתיות כנגד מאמיני ''הפולחן הישן '' בארצו ''. ואשר לרדיפות הדתיות בימי אנטיוכוס , יש כיום חשד הולך ומתחזק בקרב החוקרים שהם לא היו יוזמה הלניסטית סורית כלל וכלל אלא חלק מהמאבק הפנימי בין היהודים בינם לבין עצמם . כלומר היו אלה '' המתיוונים '' שיזמו את ''הגזירות '' וגררו בעיקבותיהם את המנגנון ההלניסטי שכפה אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו לא נחרב בית המקדש על ידי הרומאים. והיהודים היו נשארים בארצם. "חורבן בית המקדש והגלות" התופסים מאז את השדרה המרכזית בהיסטוריה היהודית וזה לא נגמר עדיין (כל עוד לא הקימו את בית המקדש הזה מחדש זה יימשך!) לא היו קיימים כדי להיות נושא לתפילות של גאולה וליצירת דת המתקיימת לאורך דורות מחוץ לאדמתה. היהודים היו נעלמים כמו היוונים העתיקים, מתמזגים עם עמי הסביבה, ובית המקדש שלבטח היה נחרב חלקית באיזו רעידת אדמה, היה הופך לאתר תיירות, בדיוק כמו מקדשי האלים במצרים וביוון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אפשר לקוות למשהו שכבר לא (י)קרה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי החוש הלשוני שלי, זה לא שימוש נכון במילה "לקוות" - מקווים רק לעתיד. מה דעתך על "להצטער שזה לא קרה"? באמת, יש כאן מקום פנוי לפועל חדש, נניח "להקטער [על X]", שמשמעותו תהיה "להצטער ש-X לא קרה". למשל: אני מקטער על הלחיצה על הקישור "חזרה למאמר" בחלון כתיבת התגובה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אומנם זוכה לפחות גערות מאשר ברקת ושכ''ג אבל זה לא אומר שכל שטות שעולה בדעתך אתה חייב לפרסם | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. צודק. הערה במקומה, למה צריך להתביש בה? ובקשר לשאלה שבכותרת: מתקער זוהי מילה עברית קיימת, שהיפוכה הוא מתקמר. ובכן מדוע להשתמש במילה קיימת, לצורך תאור דבר אחר לחלוטין, שאין ביניהם כל קשר? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |