|
||||
|
||||
ראש הממשלה בשיטה הנוכחית (זו שתפסיק להתקיים החל מהבחירות הקרובות) אינו ראשון בין שווים, אלא פשוט ראשון. אבל זה לא משנה. |
|
||||
|
||||
הנקודה הזאת לא ברורה לי. האם בשיטה הנוכחית לא נערכות הצבעות בממשלה ? ואם בכל זאת נערכות מה משמעותן ? הרי לא מדובר בשיטה נשיאותית כמו בארצות הברית. בכל זאת יש ממשלה, ונערכים בה דיונים, ומוחלטות החלטות על סמך עמדת הרוב. השאלות האלה לא נשאלו בציניות. באמת הנקודה לא ברורה לי. |
|
||||
|
||||
לראש הממשלה יש קול מכריע. בשיטה הישנה (כלומר, ראשון בין שווים), אם הממשלה הייתה חצויה חצי בחצי, אז ההחלטה לא הייתה מתקבלת. בשיטה החדשה (ראשון וזהו), לראש הממשלה יש קול מכריע - כלומר כפול: אם הממשלה חצויה, ראש הממשלה מחליט. זה, לפחות, למיטב זכרוני. בנוסף, לראש הממשלה יש סמכות לצרף ולפטר שרים כאוות נפשו, באופן תיאורטי. |
|
||||
|
||||
בדקתי באתר הכנסת. ראשית כל, צדקתי. אלו אכן ההבדלים בין ראש הממשלה בשתי השיטות הקודמות. השיטה העוד-יותר חדשה היא שעטנז של השתיים: הממשלה (בעקבות הצעת ראש הממשלה) היא בעלת הזכות למנות שרים חדשים (קודם לכן רה"מ יכול היה לעשות זאת בלי אישורם), אבל ראש הממשלה הוא בעל הזכות לפטר שר (ולממשלה עצמה אין אפשרות להחליט על פיטורין שכאלו). רה"מ נדרש רק "להודיע" לממשלה על החלטתו. השיטה החדשה מאמצת את הגישה המקורית לארגון מחדש של הממשלה - הממשלה כולה צריכה להחליט על השינוי, ולא מספיקה החלטתו של ראש הממשלה כמו בשיטה הבינונית (בחירה ישירה). לא מצויין בחוק החדש, כמו גם בחוק המקורי, כיצד צריכה להתנהל ההצבעה בממשלה. מכיוון שלא נאמר במפורש שלרה"מ יש קול מכריע (כפי שאכן נאמר בחוק הבינוני), הרי שההצבעה היא על פי כלל של קול אחד לכל חבר בממשלה. |
|
||||
|
||||
האם בזמן שלוט שיטת הבחירות לראש הממשלה השתנתה השיטה תוך כדי התקופה הזאת ? אבל בעצם, לענייננו, זה לא משנה. הרי ראש הממשלה לא פיטר בגלל המדינה הפלשתינית שום שר (אדרבה. שיהיה גבר, ושיפטר את כל השרים שהכריזו על התנגדות למדינה פלשתינית. אחרי שהתרגלנו להמוני שרים, הרי נרגיש ריקנות נוראה אם יישאר ראש הממשלה עם עוד שר אחד בלבד או רק עם עצמו. . .), וגם לא השתמש בקולו הכפול לצורך קבלת החלטה כזאת, כי זה לא היה מספיק. במקום זה הוא נוקט בשיטת "לא אסכים". אני ממשיך לחשוב שזה לא בסדר. |
|
||||
|
||||
נעשה סדר. שיטת הבחירות המקורית הונהגה עד בחירות 96'. שיטת הבחירות שכיניתי ה"בינונית" הונהגה מבחירות 96' ועד לבחירות הקרובות. שיטת הבחירות החדשה, שדומה למדי למקורית, תונהג החל מבחירות 2003. עכשיו - מה השאלה? אגב, לפי החוק הבינוני, המינימום המותר של שרים הוא 8. אם יש רק את המינימום הזה, אסור לראש הממשלה לפטר שר בלי לאייש את תפקידו מיד. לא ממש הבנתי בשביל מה הסעיף הזה (שהרי הממשלה עדיין זקוקה לאמון הכנסת, אז מה אכפת למחוקק אם הכנסת אישרה ממשלה של שלושה שרים?), אבל ככה זה. לגבי שיטותיו של שרון, אני אשאיר את הדיון לאנשים אחרים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |