|
קראתי לאחרונה מאמר המנתח את התנהלותן של נערות בנות 16-15 משכונות מצוקה בארה"ב. הן נכנסות להריון ביזמתן כי ההורות נתפסת על-ידן כמפלט מכובד מחיים של נחשלות בשוק העבודה; כדי למנוע מעצמן את תחושת הכשלון עם סיום התיכון, הן מוודאות שעוד לפני סיום התיכון הן כבר מגדלות ילד. רק כשכבר מאוחר מדי, הן מגלות שבמקום כבוד הן זוכות לזלזול חברתי בשל היותן אמהות בגיל תיכון, שהאב מנתק איתן קשר ומתנער מאחריות, ושגידול ילד כאם חד-הורית חסרת כישורים זו משימה קשה במיוחד. רשת התמיכה המשפחתית לא מצליחה לתמוך בילד ובאם, כיוון שהמשפחה עצמה מתקשה כלכלית ונאלצת להתמודד עם האכזבה מהבת הסוררת. בארה"ב הריון אצל נערות הוא בעיה שכבר הגיעה לממדי מגיפה אצל בני המיעוטים תושבי שכונות העוני. מה עושים במקרה כזה? הילדים הרי נדונו לחיי עוני, ומטופלים ע"י אם לא כשירה וצעירה מאוד. מדינות שונות מנהלות תכניות הסברה שונות ומגוונות הנכנסות לשכונות ומלמדות על אמצעי מניעה ועל הקשיים בגידול ילדים בגיל צעיר, אבל ללא הועיל.
|
|