|
||||
|
||||
מקרה כזה, אם אני מנסה (ללא הצלחה מרשימה) לדמיין את חייו של הילד, כבר מתחיל להיות על גבול ה"חיים בעלי ערך שלילי". עדיין, אני לא מרגיש בטחון באמירה כזו. אינטואיטיבית אני אכן מרגיש שנכון לאסור עליה להביא ילדים לעולם. אני בוודאי לא חושב שזה בלתי מתקבל על הדעת. מה שמציק לי הוא ה"מדוע?". כל עוד אין לי תשובה - ולא סתם אין לי, אלא שמערכת המושגים שיש לי1 אומרת ההיפך - אני לא מרגיש נוח עם האינטואיציה. אם *אתה* יכול לענות על ה"מדוע?", אני אשמח. 1 ליתר דיוק, כל מערכות המושגים שאני יכול לחשוב עליהן; ממילא כולן מעורערות (אני מתכוון לתורות של מוסר). |
|
||||
|
||||
מדוע? מאותה סיבה שאנו נאסור על מדען להנדס גנטית יצור אנושי חרש, עיוור, אילם, שחי חיי סבל ושימות לאחר שנתיים. "הטבעיות" של דברים לא מורידה אותם מסדר היום המוסרי. האם מחליטה החלטה מודעת שתוצאותיה רעות בודאות. את הבעיה בלהגיד שאין הדבר ראוי, אינני מצליח להבין. |
|
||||
|
||||
ועכשיו אתה נותן לי מקרה שבו עוד יותר מתבקש לומר שלילד יש "ערך חיים שלילי". ואני מתעקש איתך דווקא על מקרה כמו זה של הודיה קדם, אילו היינו יכולים לדעת לפני שנולדה על הצפוי לה. האם החלטה ללדת אותה, בהנחה ההיפותטית הזו, היא החלטה רעה? למי? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |