|
||||
|
||||
אבל, אפשר לנסות להפוך את השאלה? באיזו *זכות* אתה נאחז כשאתה אומר שהמדינה צריכה לשלול את האפשרות להורות מאנשים מסוימים? הבהרת למה לדעתך זה *כדאי*. אבל כדאי לעשות עוד הרבה דברים שמדינה דמוקרטית לא לוקחת לעצמה חירות לעשות. |
|
||||
|
||||
לא זכור לי שנאחזתי בזכות כלשהי. מתנגדי, הם הטוענים לזכויות, או - ליתר דיוק - *זכויות טבעיות*. אני גורס כי מושג הזכות *אינו* טבעי, בדיוק כשם שחברת בני האדם אינה טבעית, ועל כן השיקול הוא אכן, כלשונך, "כדאי" - לכל המעורבים למעט אלה המתעקשים להוות נטל על החברה ואבן ריחיים על ילדיהם שלהם. |
|
||||
|
||||
אז מה היא? מלאכותית? האם אתה טוען בעצם שחייזרים הם אלו שרוממו אותנו כמו בספריו של ברין?(שם כמובן אנחנו נחשבים לפראים) האם אתה טוען שבני האדם, מעצם התודעה שלהם אינם טבעיים?? מה זאת אומרת שחברת בני האדם היא לא טבעית? אנחנו לא אמורים להתנהג כך באופן טבעי??! ואם כבר.. מדוע אינך מגיב על בקשתי ב תגובה 115328 ?? הריי עד כה תקפת אותנו על שאיננו מסבירים\מוכיחים לך נכונה. |
|
||||
|
||||
התעלמתי מבקשתך לרשימת הגדרות שכן אין לי כוונות לדרדר את הויכוח כאן לאוסף שאלות יסוד. יש לי חיים. באשר למלאכותיות: חברת האדם (קרי - כל קבוצת בני אדם המחזיקה במערכת חוקים משותפת למעט "החזק שולט") הנה בפירוש *אמצעי מלאכותי* (באותה מדה שכל מעשה ידי אדם נחשב מלאכותי) לקיומם של פרטים רבים על אותה טריטוריה. ההתנהגות ה"טבעית" שלנו היא החזק שולט, ולראיה איחורה של הדמוקרטיה להופיע על במת ההיסטוריה (איפה גורביץ כשצריך אותו?...) וצורות המשטר הנהדרות שקדמו לה. בין הדברים הלא-טבעיים-בפירוש הנכללים במסגרת מערכות החוקים להן אתה ואני רגילים, ואותן חלקנו מקבלים כמובן מאליו, תוכל למצוא: חוקים כנגד גניבה, רצח, אונס, הזדווגות עם שארים וקטינים; מיסים לטובת הכלל; צבא ומשטרה; משכורת. שים לב - המלה "מלאכותי" אינה כינוי גנאי, וודאי שאין אני שולל את המוטיבים המלאכותיים המצויים מעלה (אם כי תמיד אשמח להפטר ממס או שניים) - אני פשוט חושב שלטובת הפרט והכלל יש לשים עוד מגבלה, מלאכותית באותה מדה. |
|
||||
|
||||
בהקשר לדיון הבהרת את עצמך. אבל מצטער, אך אתה לא יכול לטעון את כל מה שאמרת על זה שבפירוש חברת האדם היא 'מעשה מלאכותי'. זו לא עובדה ולא הבאת לה שום ביסוס. בנוסף, על איזה עדויות היסטוריות אתה מדבר? |
|
||||
|
||||
אני יודע שלא נאחזת במושג הזכות. אבל, אני חושב ששאלת הכדאיות היא שאלה שאפשר לגשת אליה רק לאחר שהצבת בסיס מחשבתי ליחסים בין הפרט לחברה. כדי להניח שכדאיות היא הבחינה הרלוונטית לסוגיה שלפנינו, אתה יכול להצהיר, למשל, שהמדד לחיי אנשים הוא כדאיות. הנחה אפשרית נוספת היא שהחברה יכולה לכפות על הפרטים כל דבר ללא התחשבות בזכויות כלשהן כי פשוט יש לה כוח לעשות את זה. אני לא מתכוון להיות דמגוג, אז אני מניח מראש שלא לכך אתה מתכוון. אני כן הייתי רוצה לדעת אם אתה מכיר בזכויות לא-טבעיות כלשהן, והיכן אתה חושב שנמצא גבול-ההתערבות של החברה בענייני הפרט. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |