 |
בעיני - אולי מפני חיבתי היתרה לחיסולים ממוקדים - עדיין יש כאן טעם לפגם. הייתי יכול להבין נסיון סגירת עיתון *אחרי* שכמה מאמרים היו מוקעים ע"י בית המשפט ככאלה שאינם עומדים בדרישות החוק, ואחרי שהכותב ו/או העורך היו נענשים נקודתית ובכל זאת לא מפסיקים את ההסתה. מעין "כרטיס צהוב" שיונף לעברם בחסות בית-המשפט (ולא שר הפנים או כל אישיות פוליטית) ויאפשר להם להתיישר עם דרישות החוק (שוב: החוק, לא הפרשנות של שר הפנים לחוק).
"תשתית ההסתה" היא מונח מעורפל מדי, ואני מוכן להתערב שתוך כמה שעות יקפוץ כאן מישהו ויסביר לך שהתנועה האיסלאמית היא רק סימפטום, ואת התשתית אתה צריך לחפש במדיניות הממשלה, בכיבוש או באפליה נגד ערביי ישראל (אייך, קלטי?). כדי להמנע מכל זה אני חושב שאכן חיוני להלחם דווקא באותם "גילויים נפרדים" שלה, במנותק מה"תשתית" האמיתית או המדומה, שכן הם, והם בלבד, אלה שחורגים מגבולות חופש הביטוי, ורק לגביהם יש לנו זכות להגיד "עד כאן; אנחנו *לא* מוכנים להיהרג על זכותך לחופש הביטוי".
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש