 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמי שתומך בכל מילה של טל לינזן, אני תמה על כך, שהמחבר הנכבד העדיף להשיב על השגה שולית לחלוטין בתגובתה, במקום להתמודד עם התיזה המהותית שהציבה כאתגר מולו. השאלה אינה, האם דובי מציע לסבטלנה לעבור למרכז הארץ או רק לגוש ישובים קרוב. השאלה היא, האם החברה הישראלית צריכה לדאוג לסבטלנה, או להשקיע משאביה רק בעניינים "כדאיים". אומר יותר מזה: טל לא הציבה מול התיזה של דובי את האנטיתזה המתבקשת, שהיא הקומוניזם, אלא את הסינתיזה - מדינת הסעד. בכך תגובתה היא תגובה נבונה, מאוזנת וריאליסטית, ולא צריך להשתלח בה עם 30,000,000 סווטלנות שבאדמה, כפי שעושה שי כהן. אסיים בנימה אישית: כשלון הקומוניזם הוא עובדה. הצלחת הקפיטליזם גם היא עובדה. ביודענו את הסבל והדם שבהם הטביע עצמו הקומוניזם, אולי איננו צריכים להתאבל יתר על המידה על מפלתו. אבל, בלי שום קשר לגיל, חושבני שכל אדם צריך לשמור פינה חמה בליבו לאותו משטר, כושל, מרושע, בזבזן ומושחת ככל שהיה, אבל אחד שהתיימר, לכל הפחות, לתת גם לחלש, לנחשל, חלק שווה לזה ש"מגיע" למוצלח ולחזק. לפני יותר מיובל שנים הגדיר אותו ברכט כ"הדבר הפשוט שקשה לעשותו". כנראה שבאמת היה זה קשה מדי לעשותו, וקל יותר לשוב למה שהניע את העולם מאז ומתמיד - הכסף. טל, בתגובתה השקולה, נתנה ביטוי לצורך למתן את ניצחונו של הקפיטליזם, באמצעות הכרה חלקית, לפחות, בעקרונות הצודקים והנכונים של הקומוניזם, אשר ככל הנראה אינם בני הגשמה כשלעצמם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
העמדת השאלה האם מדינת ישראל צריכה לדאוג לגברת סבטלנה (הי מה קרה עם מסעודה?) או לא הינה שאלה במקומה. מה שאינו ברור כלל מהי העזרה, איך לתת את העזרה, מהי שיטה נפסדת והרסנית לגב' האמורה ולמערכות החברה והחיים בישראל בכללה, ומדוע שיטתו של האזרח ד.ק. איננה גרועה כלל כפי שנשמעה לגב' הנכבדת ט.ל. אשר מיהרה להפעיל את התגובה הנרכשת של "יושב לו הקפיטליסט ..." וגו'. מדינת ישראל לא דאגה לגב' האמורה (מיודעתינו סבטלנה) כבר בזאת שמקום מגוריה הינו עיירת פיתוח. נקודה. בצורה ברברית הרבה יותר נלקחו על גבי משאיות אותם אילו שאיתרע מזלם ועלו לישראל בשנות ה 50 (במקום להמשיך לצרפת כפי שעשו רבים מיוצאי גוש צפון אפריקה) ונזרקו באישון ליילה בסוף העולם פינת קצה ישראל. הסיבות הכלכליות הינם ברורות: אין אפשרות לספק שירותים מתקבלים על הדעת לעיירות קטנות וחלשות. זוהי הסיבה מדוע יש תהליך עיור בכל העולם כולל אלבניה ומדוע ישנו תהליך של מגה-ערים. שירותים הכוונה בראש ובראשונה לחינוך, תרבות, אפשרויות עבודה ועוד. לשיטתו של מר פרץ במחיר של חוסר יעילות כלכלית משווע, דבר המקטין בסופו של תהליך את העוגה לכלל אזרחי המדינה ובראש וראשונה לחלשים יותר, במחיר של פתח לשחיתות בקנה מידה לאומי ( פרשיות ש"ס מכיר ? מישהו? הלו? ) תתקבל התוצאה הבאה: סבטלנה תמשיך לחיות על הקצה. קצה החיים. התוצאות: אין צורך בכדור בדולח, ישנה מעבדה בה במשך 50 שנה התנהל ניסוי חי על בני אדם, להלן התוצאות: יוצאי צפון אפריקה שהגרו לצרפת (בעיקר) תופסים מקום באליטה החברתית הצרפתית עם שיעורי השכלה גבוהה חסרי פרופורצייה למשקלם. יוצאי צפון אפריקה שעלו לישראל ו"יושבו" בעיירות הפיתוח הינם בתחתית הסולם החברתי הישראלי - יהודי. אצלם יש נתון חריג גם כן. שיעור המאכלסים את בתי הכלא הינו חריג למשקל בני עיירות הפיתוח באוכלוסיה. הרעיונות להנשמה עלובה של חמצן הינם אם כן גזר דין לעליבות מתמדת למי שמבקשים האדונים ט. + י. לעזור. רעיונו של מר ד.ק. פוגע בנקודה. אין לעיירות הפיתוח כל בסיס כלכלי. לכן לא יסגר שם הפער החברתי. לכן יש למצוא פתרון אחר. הפתרון הינו לקרב רחוקים למרכז. אומנם אין אני סבור שכיום יהיה זה ריאלי לעקור ישוביים ולקבצם לאיזור אחד כלכלי יותר, אבל מדוע לא להקים תשתית תחבורתית, רכבתית בעיקרה, מהירה במיוחד (בצרפת רכבת ה TGV נוסעת במהירות של 340 קמ"ש ) ירוחם הייתה נראת כפרפר של ת"א. סבטלנה הייתה יכולה לעבוד בעוד עבודות מלבד מעבודת הדחק בירוחם. ילדיה היו לומדים בבתי ספר בעלי מורים ותשתיות מתקדמות, העתיד היה נראה הרבה יותר ורוד הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. מה עושה ממשלת ישראל בנדון? לא הרבה. אם כבר מעלה ומבצעת מדיניות הפוכה בה לוקחים קרקעות מדינה, מוסרים אותם ל 20 שנה לבעל ממון פרטי לבניית כביש אגרה שירחיק עוד יותר את הגב' האמורה ממרכז הארץ. על מנת לדאוג לשכבות החלשות, האנרגייה של הגב' ט.ל. מוטב ותוצא בצורת לחץ על ממשלת ישראל לעשות את מה שכבר שנים ברור לכל מי שמבקש באמת לעזור. על מר פרץ לא כדאי לבנות. רעיונות פופוליסטיים בנו אותו ושכמותו, דור פוליטיקאי "צדק חברתי להשכיר בע"מ". (יללא זוז לי מהכיסא...). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחייכם, אני בן! ולעניין – גם שי וגם דובי התעלמו בתגובותיהם מהטיעון המרכזי שלי. אין לי כמובן מחלוקת איתם בנושא "קירוב" היישובים למרכז. הויכוח המרכזי הוא בשאלה האם המדינה צריכה לממן ולסבסד את האזרחים הלא-יצרניים שלה (לא יצרניים שלא באשמתם, אגב). לדעתו של דובי המדינה צריכה להתעלם מהאנשים האלה. אני חייב ללכת. אוף. פעם אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא מי הם האנשים. הגברת סבטלנה היא אולי אשה מאוד נחמדה. אבל היום היא מעדיפה לחיות על תקציב המדינה. וזה אומר על הגב של משלם המיסים. יפסיקו האנשים לבכות ולרחם. מי שרוצא ללמוד יכול , למה סטודנט יכול לעבוד בשתי עבודות וללמוד? החינוך בארץ היום הוא שלעבוד בידיים זה אסור אם זה בדימונה ואם בירוחם ואם בתל אביב. אבל החינוך הזה ישתנה ואיך נשאלת השאלה. את דמי האבטלה שנותנים בקלות רבה יפסיקו לתת (אני מבטיח שלא ירעבו האנשים.) ויחיבו לעבוד. אבל מה אם אין עבודה? גם לזה יש תשובה אותם אילו שחולים ומסכנים ולא"מתאימים" ישלחו לעבוד בניקוי מדינת ישראל. לא עבודה קלה, אפילו בשמש. אבל ברגע שבו יחיבו אותם לעבוד תמורת הכסף שהם מקבלים אני מבטיח שהם יצליחו לחזור לשוק העבודה במהירות. ללא עזרת פרץ וידידיו. אבל האם לא הם אילו שמשלמים את הביטוח הלאומי לצורך זה שלא ילכו לעבוד ב... ממש לא! אנחנו ניתן להם כסף לאכול ואת האפשרות למצוא עבודה אבל נחייב אותם לעבוד ולרצות למצוא עבודה. נקיון הארץ היא רק דוגמה קטנה לא חסרים דברים שניתן לעשות למען המדינה מבלי לשתות את דמה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |