|
||||
|
||||
בתי הספר להורות. ילדים של זוגות שאני מכיר, שהלכו לבתי ספר להורות, ניראים\ות הרבה יותר מאושרים,נבונים ורגועים מאשר ילדים של זוגות שלא הלכו(שמתנהגים כמו הנורמה של ילדים- צועקים לפעמים, מתחצפים לפעמים, מפוחדים לפעמים, היפראקטיביים במקצת, לא הכי קולטים לפעמים וכו'...) זו כמובן דוגמה ממה שאני בלבד מכיר. אבל כמו שתמיד אומרים, הכל מתחיל ונגמר בחינוך. והרי עיקרי בעיות ההורה-ילד הוא תיסכול ההורה מול אי תפישת המצב של הילד. אם יינתנו הכלים המתאימים, הבעיה לא תעלם אך תופחת במידה רבה. |
|
||||
|
||||
היא האם *להתנות* את הזכות להורות במעבר (מוצלח) של בי"ס כזה. אני, אגב, בעד. |
|
||||
|
||||
בית הספר להורים זה לא המקום שהתגלה שהמנהל שלו (אחי יותם דומני) היה אחראי למעשים מגונים בקטינים? |
|
||||
|
||||
בחירה עצמית אל תוך המדגם. אם כל חטאת של הסקת מסקנות. הורים שהטריחו עצמם ללכת לבי"ס להורים הם, יש להניח, מלכתחילה שונים מההורה הממוצע בתחום הטיפול בילד והנכונות להשקיע בכך זמן1. לפיכך, לא ניתן להסיק מאושרם של ילדיהם לגבי נפלאות בית הספר. רק אני והקטנוניות שלי. 1 אינני רוצה לעשות הכללות, משום שבטוחני שיש מספיק הורים שמשקיעים כל שביכולתם בגידול ילדיהם. לכן דיברתי על "ההורה הממוצע". אפשר להגיד שבתחום הזה, הממוצע של ההורים שהלכו לבי"ס הוא מראש גבוה יותר מזה של ההורים שלא. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |