בתשובה לדובי קננגיסר, 13/06/01 8:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השמורה מתייבשת משאיבת יתר בנקודת אפס במדבר יהודה עבור מצפה יריחו וישובי הבקעה באזור יריחו. כמו כן מירידת כמות הגשמים והשאיבה בהרודיון. דמגוגיה זולה נגד קבוץ קטן, קלה יותר מהסבר לאומי על פגיעה בשמורות. אחוז אחד (זה כל מה שהמפעל לוקח)ממי הנביעות, לא מייבש ולא בטיח. תחשוב על כך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שמצפה יריחו קצת רחוק מכדי לייחס שאיבה בו לפגיעה בעין-גדי. אולי לנחל פרת, שאין לי מידע מה קורה בו. בהרודיון, ישראל מטרפדת מזה שנים יוזמות פלסטיניות לקידוחים לעומק. אין ספק ששאיבה משמעותית באזור הרודיון ודרומה, תפגע בשפיעת מעיינות עין-גדי. אשוב לאזור עין-גדי עוד חודשיים, ואולי אוסיף ממראה עיניי, אך צריך להיות ברור לדעתי, שהקיבוץ מנצל למעשה 100% (מאה אחוזים) ממי השמורה - ואפשר לראות זאת בשבילי השמורה: נחלי האיתן, דוד וערוגות, מגיעים יבשים לים המלח, לאחר שהקיבוץ שואב חלק מהמים ישירות מהמעיין, ואת כל השאר במורד הנחלים. המים היחידים שהקיבוץ לא מצליח לתפוס, הם בעת שטפונות באזור, ופחת זעום של התאדות וחלחול. לאור נתון זה, אינני חושב שיש כאן "דמגוגיה זולה" כלל ועיקר - אם הקיבוץ רוצה מפעל מים מינרליים, יתכבד ויצמצם את השאיבה הישירה מהמעיינות שמתבצעת בנפרד מהשאיבה למפעל המים הנ"ל. ממילא, הקיבוץ מקבל את המים הללו רק קצת יותר למטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להשכלתך, לא יזיק לך לדעת, לפני שאתה שופך ידענות 1. אין בעין גדי אפילו מתקן שאיבת מים אחד. המים היחידים שהגיעו לקבוץ, הם בגרויטציה דרך פתח המאפשר כניסה חלקית ומבוקרת ע"י נציבות המים. 2. ביום 2.05.2001, הרס שטפון אדיר את כל מערכת המים של נחל ערוגות. המערכת לא שוקמה עד היום, גם אין תכנית כזאת. אז איך הנחל האיתן ממשיך להתייבש ?? 3. במעיין עין גדי יש תפיסה של חלק המים (ומכיוון שאתה טייל אתה יודע, כי ראית) כשחלק זורם חופשי למדרון בכוון מזרח, מאז ועד היום. 4. כל התמרים מושקים במי ביוב מטופלים. הקבוץ מוותר כך על כמעט כל כמות המים להשקייה שקבל בזכות 5. מעיין הזילברשטיין מוזרם כולו לאכסנית הנוער ולבית ספר שדה של החברה להגנת הטבע. תלמד לדעת, שמפעל המים משתמש ב 1% של מי הנביעות, כשכל המים היו ויתור מרצון על מכסה של הקבוץ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב לקבל תגובה עניינית. מה שציינת לא היה ידוע לי, ואברר זאת אולי בטיול סוף השבוע הזה (אחד המדריכים היה מנהל בית ספר שדה בעין-גדי). אשים לב לעניין גם בביקורי הבא באזור. האם הכוונה ב"זילברשטיין" למעיין שנמצא מעל בית ספר שדה בהתחלת העלייה להר ישי ולקניון היבש? ורק עוד שאלה נוספת: התמרים מושקים בקולחין. ומה לגבי גינות הנוי של הקיבוץ עצמו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל תגובותיך אתה מראה ידע רב אבל על סמך מקורות לא אובייקטיביים. כשאתה רואה מפלס של מעיין אתה לא יכול להגיד אם ייבשו אותו או לא. מפלס נמדד ככלים שלובים ועל סמך מקום אחר. לכן הוא תלוי במי התהום או בקיצור בגשמים באותה שנה. לטעונותיך - נחל ערוגות וכן נחל דוד אינם קשורים למעיין עין גדי. בתור אחד שעבד בשמורה אני מכיר את הטענות המגוחכות של חלק קטן מהעובדים ושל מדריכים בלי מושג גיאולוגי. נחל ערוגות נראה יבש בגלל הסחף של השטפונות האחרונים ובעיקר של האחרון. למעשה מתחת זורמים מים בכמות שכבר לא היתה שנים רבות. נחל דוד שופע גם הוא. כיוון שהוא מדורג, שטפונות יוצרים בו בריכות ולא סותמים אותו בסחף כמו נחל ערוגות. איציק צודק. עין גדי משתמשים באחוז מזערי לשתייה ועדיין לא מתקרבים למכסה שניתנה להם. אני אפתיע אותך ואומר ממקור ראשון שהכתבה המפורסמת ב''הארץ'' היתה כולה ראיון עם אדם ששנים מתנכל לקיבוץ בשל העובדה המגוחכת שאישתו לא מצליחה להתקבל שם לעבודה בחינוך. לכן פרסם הרבה מידע שקרי. לא אציין את שמו רק אגיד שהוא מערד והוא היה או עדיין עובד בכיר בשמורה. אני אציין שוב שאני הייתי עובד שמורה, אני סטודנט לגיאולוגיה תואר שני ואני לא תושב הקיבוץ ואין לי קשר לשם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |