 |
אופס, הייתי לקוני מדי. האושר של העוזניה הוא מסקנה משנית. המסקנה הראשונית היא פשוטה: פרישת הכנפיים מקררת, ולכן אני חושב שזה לא פזיז מדי להסיק שהעוזנייה נהנית מהקור (ומהגשם?) ורוצה עוד1. זאת לעומת שאר הציפורים (רובן כאלו שחיות באופן טבעי במזג אוויר כזה) שהתכווצו כדי לשמור על חום. מעבר לזה, יש כל מיני פרטים קטנים בשפת הגוף של ציפורים שיוצר אצלנו תחושה די חזקה על מצב הרוח שלהן, אבל כאן באמת יש סכנה לטעות.
תצוגות תעופה הן דבר די מקובל בחו"ל (ראיתי אחת כזו שם בצרפת, אחת באוסטריה, אחת באנגליה ועוד מקום בסקוטלנד שעושה כאלה אבל היה קר מדי באותו יום. נדמה לי שראיתי משהו על זה גם באיזה פרוספקט של "הצפארי" בישראל). הם מוציאים את הציפורים לחצר, ושם נותנים להן לתפוס אפרוח מת שמעיפים אותו על חבל. זה מרהיב עין לקהל, ואני מנחש שגם הציפורים מרוצות, לפחות בהתחשב באלטרנטיבות: הציפורים שמגיעות למרכזים האלו הן תמיד כאלו שנמצאו פצועות, או (לעתים נדירות) כאלו שנולדו בשבי והן "מוטבעות" על בני אדם ולא יוכלו לשרוד בטבע. יש, מן הסתם, כמה ציפורים שלא מרוצות מהסידור: האפרוחים. אבל גם האלטרנטיבות של אלו לא משהו.
1 או שמא - אפשרות מוזרה שעלתה בדעתי זה עתה - היא השוויצה, כאקט חברתי כלפי שכנותיה2, "תראו איזה קשוחה אני, לא מזיז לי הקור"?
2 ממינים אחרים כולן, אבל בשבי זה לא שולל חברתיות, אני חושב.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש