 |
איכשהו, אני לא מבין מה המנגנונים העצביים שבכלל מאפשרים לי (או ליצור אחר) לחקות במוחי את מה שעובר על מישהו אחר.
מצד שני, אולי מוסר לא מבוסס רק על אמפתיה אלא גם על נורמות. למשל, סו רומבו מספרת בספר איך לימדה שני שימפנזים (אוסטין ושרמן, נדמה לי) להתחלק ביניהם באוכל. מדובר בעצם ביצירת אמון, שמבוסס על reciprocation (אני לא מכיר מילה עברית לזה) - כלומר תן לי עכשיו ואתן לך אחר כך.
מצד שלישי, אולי הנורמה של שיתוף מבוססת בעצמה על אמפתיה, כי כדי להבין שמישהו אחר "חייב לי טובה" צריך להבין שעשיתי בשבילו משהו שהוא הזדקק לו באותו רגע, כלומר להבין מה הצרכים שלו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש