בתשובה לרועי, 18/12/02 22:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה חוזר ומתעלם מכך שלאחר קרות התאונה קצת קשה להעניש את המסכן המשותק בכל גופו. אתה תעמוד מולו עם עדת הפילוסופים של המוסר ותסביר לו שהוא נטל את הסיכון ביודעין ועכשיו עליו לשאת בתוצאות? אני לא. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עלית כאן על נקודה בעייתית. זה תקף למשל בחילוץ מטיילים - חילוץ שעולה למדינה המון כסף, אך בדרך כלל לא מעמידים לדין מטיילים גם אם הם הפרו את כללי הבטיחות (ולא מעט פעמים, ביודעין), ולכן נאלצו לחלץ אותם. ככלל, ברגע שהמדינה נאלצת לממן חילוץ/טיפול בבן אדם עקב רשלנותו הבסיסית, נראה לי שזכותה המלאה של המדינה לתבוע אותו לדין - ואותו הדבר לגבי חברת ביטוח. אולי כך מטיילים ונהגים יתחילו להיות זהירים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני מכיר מישהי שבזמן שירותה הצבאי נתבעה על-ידי משרד הביטחון לשלם סכום שש-ספרתי משום שכקטינה תלמידת תיכון נפלה בטיול של החברה להגנת-הטבע וחולצה על-ידי מסוק של חה''א. הרשלנות ההיפותטית שלה לא עלתה לדיון. אפילו היה לה ביטוח לצורך העניין הזה (החברה להגנת-הטבע מחייבת זאת, כמובן) -- אלא שכנראה משהב''ט החליט שקל יותר להתעסק עם חיילת שלו מאשר עם עורכי הדין הממולחים של חברות הביטוח. ככה זה. בעל הרצון הטוב לא חייב לשלם, וחה''א נחשב לבעל רצון טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בל תאונה המסכן משותק בכל גופו, להפך ברוב התאונות במידה ויש פציעה היא קלה , מירב האנשים לאחר שילמדו מהניסיון של התאונה הקלה ישימו אני מאמין חגורת בטיחות. אני שם פילוסופים במספר גדול של דברים שבהם המדינה אינה ממנת את האזרח , ממחלות קשות ועד כל דבר אחר. כל אזרח יכול לעשות לעצמו כל ביטוח שירצה אולם הוא לא מחוייב. במידה ולא רכשת לך ביטוח שיניים המדינה לא תממן לך טיפולים יקרים מאוד, ואש כאשר תאלץ יתכן לעקור את השן בגלל שטיפול בשייניים יעלה לך אלפי שקליים עדיין לא תוכל לומר למדינה למה לא חייבת אותי לעשות ביטוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה עם התאונות שהפציעה היא לא קלה? מה אם איש אחד עושה את התאונה הראשונה שלו, ובאופן חסר מזל לחלוטין עושה אותה בגדול? במידה ותהיה נכה לכל חייך, המדינה תצטרך לשאת בתוצאות איכשהו- אם על ידי תשלום אובדן כושר השתכרות, או דמי אבטלה, או לא יודעת מה. הדעות שלך נורא ליברליות והגיוניות אבל הן בגדר הדיון התיאורטי בלבד. ויש פער די גדול בין מה שאנחנו חושבים באמצע דיון, לבין מה שאנחנו חושבים כשאנחנו משותקים לחלוטין. לא?1 1גם זה תיאורטי. לא טרחתי לבדוק את זה, ואני גם מקווה שאני לא אגיע למצב שבו אני אצטרך לבדוק את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כיום למעשה בתאונה גדולה אתה ניפגע למרות חגורת הבטיחות. אנחנו מדברים על תאונות שהן עד רמה ביננונית. בהן הסכנה היא התעופפות דרך החלון או קבלת מכה בראש מהשימשה , זו היא תפקיד החגורה בל מקרה. היות ולכל ביטוח יש את המכסימום שהוא נותן במידה ואכן נאלצת להשתמש בו הרי שגם אם תעשי ביטוח גדול בעצמך ולא מטעם המדינה בסופו של דבר הוא יגמר. את יכולה לומר שבאותה רמה המדינה יכולה לחייב אותנו חוץ מביטוח הבריאות גם בביטוחים רבים נוספים שעלותם הרבה יותר יקרה . בסופו של דבר גם לביטוח הבריאות יש גבולות שכאשר הגעת למצב של נכות מחלתית המדינה מתי שהוא תאמר לך אנחנו לא יכולים לממן לך את הטיפול הטוב היותר כיוון שגם לביטוח שלנו יש גבולות. הביטוח של חגורת הבטיחות הינו באותה רמה, החגורה כמו שציינתי בסופו של דבר יכולה למנוע שני מצבים לא נעימים בזמן תאונה ואם תהיה לך תאונה חמורה יותר הרי לשם כך יש לך ביטוח שאנחנו גם כך מחוייבים לעשות. ניתן להגדיר שהסכום שמהדינה תטפל בך במצב של אי ביטוח של לובשי חגורת בטיחות יהיה כזה או אחר, ואילו המצב של ביטוח אחר יהיה שוב שונה ברמה של סכום הטיפול. המדינה עושה את זה גם כיום כאשר היא מאפשרת לך לעשות ביטוחים משלימים בנושאים אילו ואחרים. המדינה יכולה להחליט מחר שגם בתוך הרכב ניסע אם כסדת מגן + בגד תרמי נגד שרפות ועוד כל דבר אחר. מה הוא הגבול ההגיוני זו שאלה טובה. הדעות שלי הן מה שהן. אני משתדל שהן יהיה הגיוניות לטעון שזה לא פרקטי להיות הגיוני או לפעול בצורה כזו הינו דבר מוזר, גם כיום הנכה לא חושב כמוני כיוון שהוא נימצא במצב אחר, אולם לאדם בוגר ישנה איזו שהיא זכות במערכת של הפעלת שיקול דעת, ואם עשית תאונה כאשר נהגת בניגוד לחוק (מעבר ברמזור אדום) המדינה עדיין תממן את הביטוח שלך למרות ששיקול הדעת שלך באותו הרגע לא היה נכון, היא תוכל ואמורה לבקש ממך במידה ואפשר החזר הוצאות . היות וברוב המקרים המדינה כן תוכל לקבל את ההחזר כיוון שלמזלנו רוב התאונות אינן קשות אלא בנוניות ומטה , המדינה בסופו של דבר לא תצא בהפסד גדול מידי , והאדם הלא שקול יצא בהפסד כל שהו שגם הוא אינו גדול מידי אבל בהחלט מלמד לעתיד. גם אני מקווה ששינו לא נצטרך לעולם לבדוק את הנושא מהצד השני של המפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש להניח כי שורות אלו לא היו נכתבות, אלמלא חגורת הבטיחות. מרכב אשר עשה צוקהארה עם בורג כפול ופליק-פלאק לאחור (ובשפת בני אדם - גלגול וחצי, החל ממצב נורמלי של על הגלגלים, דרך דופן ימין, גג, דופן שמאל, ושוב גלגלים, דופן ימין והתיצבות על הגג), כל מה שהיה עלי לעשות כדי לצאת היה לשחרר את חגורת הבטיחות, להשכיב את משענת כסא הנהג ולזחול דרך הדלת האחורית (הקדמית התעקמה ולא נפתחה), וכל זאת מבלי להפגע ולו בשריטה או מכה יבשה. סביר מאד להניח שאלמלא חגורת הבטיחות הייתי, במקרה הטוב, עדיין מאושפז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לנו וויכוח על חשיבות חגורת הבטיחות. גם אני מקבל ומסכים כי היא חשובה ןהיום גם אם לא היה חוק שמחייב אותי ללבוש חגורה כזו הייתי לובש אותה. (לצערי גם כן מניסיון עצוב). אבל השאלה פה שעליה מדברים היא שאלת החיוב, ואו אי אופציית הסיכון האישית של כל אדם בוגר. מחר יחליטו כי אתה צריך לנסוע אם קסדה ברכב. ולאחר תאונה שתעבור תול לומר הינה צדקו אחרת הייתי מתאשפז. לאחר מן יוסיפו וייחיבו דבר נוסף ועוד דבר. נשאלת השאלה איפה פה מתחילה הזכות להחליט לבד. לדעתי היא מתחילה בך שאנו ראשיים לבחור אילו סיכוניים לקחת כל עוד מדובר בעצמנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני חקיקת החוק רובם המכריע של הנהגים לא חגרו. מנגנון ההכחשה הוא לא משהו רציונלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני חקיקת החוק הציבור לא הכיר את משמעות החגירה או אי הגירה. תפקיד המדינה במקום זה הוא להנחות ולהסביר לא לחייב. כמו שציינתי בתגובה קודמת שלי (לא אליך) המדינה יכולה מחר להגיע למסקנה כי יותר בטיחותי יהיה לנסוע אם קסדה בתוך הרכב, היא תוכל ללמד אותך את זה והיא תוכל לחייב אותך את זה. אני מעדיף ללמוד את זה ולא להיות מחוייב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |