|
היחס לוואגנר בישראל מאופין בקיבעון וקיפאון טיפוסי (שימוש לא רע בשפתו של ש. פרס).
את ההקשר בין ההתייחסות ליצירתו של וואגנר למציאות הישראלית העכשווית יעשה כל אחד לעצמו.
צריך לדעת שחשיבות מיכלול היצירה הוואגרית היא מעבר ליצירה פר-סה. לדוגמא, החוויה המודרנית באולם הקונצרטים נובעת מהחידוש המהפכני של וואגנר לכבות את האור באולם. מעבר לכך ,חשיבותו של המנצח כיוצר אומנותי בפני עצמו ,המפענח ומפרש את היצירה, ומוביל את התיזמורת לנגן את האינטרפרטציה האישית שלו, ולא לשמש רק מטרונום אנושי, החשיבות הזו יצאה מתוך המחשבה הוואגנריאנית. (נידמה לי שגם מנדלסון תרם לכך)
הרעיון של מוסיקה תוכניתית ,דבר שהוא מובן מאליו בסרטים, נובע ישירות מהיצירה והתפיסה האומנותית הוואגנריאנית. המוסיקה לא מאיירת או משרתת את העלילה אלא הינה חלק אינטגרלי מהיצירה Gessampkuntzwork(?)
לא אורך האופרה הוא מה שמפריע, אלא מה שמפליא הוא איך הוא הצליח לידחוס את כל ההתרחשויות לתוך 14 שעות קצרות כל כך.
|
|