בתשובה לדב אנשלוביץ, 18/12/02 7:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אחד התפקידים של החשאיות הוא להגן על הצבעתו של הבוחר מהשפעתם של לחצים ואיומים. ברגע שתהייה אפשרות לאמת הצהרה על אופן ההצבעה, בוחרים עשויים למצוא את עצמם תחת איום או לחץ לספק הצהרת-אמת שכזו. שווה בנפשך את הזוג הנשוי האומלל מהכתבה הדו-שנתית על האיש המאיים לגרש את אשתו מפני שהיא תומכת במפלגה אחרת משלו. כיום האשה המסכנה יכולה לומר "התחרטתי, בעלי, ואצביע בעד המפלגה בה אתה תומך", אך כמובן להצביע בסופו של דבר לפי רצונה החופשי1. אם תתקבל הצעתך, אזי כחודש לפני הבחירות הבעל ידרוש מאשתו לראות הוכחה כי התפקדה למפלגתו – הוכחה שפירושה יהיה שהיא ויתרה על קולה לטובת המפלגה הזו. יותר סבירה וחמורה היא האפשרות שדברים כגון אלה יקרו בין עובדים למעבדים, ובמיוחד לעובדים במגזר הציבורי ובמיוחד במשרדי הממשלה. אני מניח שאילו הצעתך הייתה בתוקף בראשית שנות ה-90, אתה היית מסרב להתפקד ל"עבודה", ביודעך שזה "על אמת". אולם אנשים אחרים, שאופי מקום עבודתם שונה ומידת התלות שלהם בו גדולה יותר, היו נאלצים לתת את קולם למפלגה בעל-כורחם. 1 יכולתי לכתוב כאן "צו מצפונה" או "שיקול דעתה". אני מקווה שהכוונה ברורה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כשיש יחסים כאלה בין בעל ואשתו בעית ההצבעה שלה בכנסת טובעת בתוך ים הבעיות הקשות האחרות, ובטלה בששים. אשר לדוגמה השניה, דברים כאלה, אני חושב, אפשר יהיה למנוע בעזרת חקיקה שתעניש קשות מי שינצל את החוק לרעה. ושוב, אני חושב שמי שמתפקד למפלגה, צריך להיות ברור מאליו שקולו הולך למפלגה אליה הוא מתפקד. ללא זאת זה ''צחוק מהעבודה''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, תאר לך חבר קיבוץ לפני 20 שנה שמסרב להתפקד למפלגה הנכונה, שהרי זו זכותו (יש חוק!). כעת תאר לך אותו מנסה להתמודד עם הכתם הכבד הזה שמלווה אותו (ואת בני משפחתו) או לחילפין מנסה להתמודד בביהמ"ש עם היחס המפלה שהוא זוכה לו מצד חבריו, לטענתו (הם מכחישים) בגלל שלא סיפק הוכחה לנאמנותו. כלומר - בכל מקרה אם הוא רוצה להצביע לפי צו מצפונו, הוא ישלם על כך בדרך זו או אחרת. לא זו הכוונה בדמוקרטיה. כידוע לך, בשעת ספירת הקולות, פתק-הצבעה שנעשה עליו סימן כלשהו נפסל. האם היית מציע לבטל הוראה זו, כך שמי שרוצה יוכל לחתום על קולו, או לצרף אליו צילום של תעודת-הזהות שלו (מובן שזו לא תהייה חובה, רק אפשרות)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהצעתך האחרונה סותרת את הדעה העיקרית שלך, כי כל אלה שיראו שהתפקדותם מתאימה להצבעתם יבליטו את האחרים שכנראה אצלם זה לא כך גם אם אין לכך הוכחה חד משמעית, ומי שמנסה לאיים או להפחיד וכדומה, לא מחפש דווקא הוכחות חד משמעיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי אותך. "הצעתי האחרונה" הייתה הצעה הממשיכה את הכיוון שלך, ש"דעתי העיקרית" כמובן מתנגדת לו מכל וכל. לכן שאלתי אותך אם *אתה* היית מציע לאפשר קולות חתומים, ברוח הצעתך הקודמת. אני כמובן שולל זאת. כיום המצב הוא שאם יש איומים והפחדה, הם יכולים לגרום למישהו להתפקד למפלגה (כי זה עניין גלוי) אך הם לא יכולים לגרום לו לתת לה את קולו, כי בקלפי הוא יצביע כראות עיניו. מה שאתה מציע הוא לאפשר למאיימים-מפחידנים לדרוש הוכחה להצבעה "נכונה", בדמות טופס-התפקדות. אם כך, מדוע לא לאפשר להם לדרוש חתימה על פתק-ההצבעה, או פשוט להרשות לכל מצביע להכניס איתו מלווה אל מאחורי הפרגוד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה. לא קראתי בעיון וחשבתי שמדובר בהצעה נגדית שלך. אני לא הייתי מאפשר דבר כזה. נראה לי גם שהמידע הנוסף ייזרק לפח לפני שיצא לאור, וזה שיצא לאור, יצא במזל. אני, עדיין, למרות כל מה שאמרת חושב כמו בהתחלה שקולם של המתפקדים למפלגות צריך להגיע אוטומטית למפלגה אליה התפקדו. ובכלל, איני יודע איך אפשר לבצע זאת, אך אני הייתי רוצה להצביע בבחירות עבור דרך , ולא עבור אנשים. אופס. עוד רעיון (בלתי מעובד ולכן כנראה בלתי ישים). שאנשים יציגו רעיונות, ואתם ילכו לבחירות. לפי מספר הקולות שיקבלו יקבל כל אחד מהם ''משקל'' של קולו בכנסת. וכך ישבו בכנסת מעט אנשים (נניח עשרה) שכל אחד מהם מייצג מצע שהציג לבוחר, וקולו משוקלל בהתאם. לכל מפלגה נציג אחד בלבד, אך משקלם של המפלגות אינו שווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 55349 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראתי אז את התגובה הזאת. כנראה לא ראיתי סעיפים, ודילגתי . . . :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, מיץ. רק עתה הבנתי מדוע נאסר סימונם של פתקי הצבעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה אם שינה את דעתו? נגיד, מישהו התפקד לליכוד מתוך כוונה להצביע לו, ומתוך אמונה ששרון עומד לנצח בפריימריז, כמו שכולם אומרים - אבל אז, פתאום היה מגלה שדווקא ביבי הוא יו"ר המפלגה. האיש אומר - למפלגה בראשות נתניהו אני לא מוכן להצביע. לפי השיטה שלך, הוא לא יכול לשנות את דעתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבן אדם התפקד למפלגה, קיבל את חוקי המשחק שלה והצביע לפיהם בהצבעות הפנימיות, אבל דעתו לא התקבלה, ונבחר מועמד נגדי. עכשיו הוא אומר: פוס. לא משחקים. קולי ילך למפלגה אחרת. הוא עושה מעשה בלתי הוגן, ואיני רואה שום בעיה בכך שקולו ילך למפלגה שאליה התפקד למרות רצונו. בבחירות הבאות שינסה מפלגה אחרת. כפי שאתה יודע אני מסתייג בכלל מהתפקדויות המוניות ומבחירות בתוך מפלגות, אבל אם כבר עושים אותם, אי אפשר לעשות אותם על תנאי כי אז זה יוצא עוד יותר גרוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיבל את חוקי המשחק, אבל חוקי המשחק חייבים להמשיך להתקיים בתוך חוקי המשחק של הדמוקרטיה שמסביב, ובדמוקרטיה שמסביב יש לך לא רק הזכות לדעה, אלא גם הזכות לשנות אותה. מה היית אומר, נגיד, אם שלושה ימים לפני הפריימריז שרון היה חוטף התקף לב ומת (חו"ח), וביבי היה מקבל את ראשות המפלגה ביי דיפולט? האם גם אז זה הוגן לכפות על אותם 60 אחוזים מהמתפקדים שהתכוונו להצביע לשרון את ההצבעה לליכוד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל במקרה הנדיר הזה יש לפחות שניים שמזוהים כך או אחרת עם הליכוד, ובכל זאת יש לך בעיה עם זה. לעומת זה כשמישהו נבחר והופך את הצהרותיו לפני הבחירות ואת דרכו במאה ושמונים מעלות, ובוחריו רק יכולים ''לאכול את החרא'', עם זה אין לך שום בעיה (ואתה יודע בדיוק למה אני מתכוון. כבר החלפנו דברים בעניין.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכותרת לא מתאימה לתוכן, אלא לתגובה בעלת תוכן אחר שחשבתי תחילה להגיב, והחלפתיה בזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכות לשינוי דעה נשמרת תמיד. אני לא מוכן לכפות על אזרחים לקבוע את דעתם בנוגע להצבעתם בבחירות הקרובות כאשר הם מתבקשים להתפקד למפלגות. הם כן יכולים לשנות את דעתם אחרי הבחירות, כשהם רואים כיצד המפלגה מתנהגת - אלא שאז הם צריכים לחכות עד לבחירות הבאות. אני רק רוצה להוסיף - בפריימריז (ובבחירה הישירה) בוחרים אדם, ולא דעות. בבחירות לכנסת, בוחרים דעות ולא אדם. זה ההבדל המהותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אריה דיין על איך עושים את זה באירופה המתוקנת-http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ראיון העבודה" שמציעים חזן ורהט הוא פתח לשחיתות ברמה מפחידה. נסה לדמיין את מקרה ענבל גבריאלי על שלל קשריה המשפחתיים: הרי אותם מראיינים מטעם המפלגה מודעים היטב לחשיבותה של משפחת גבריאלי בשביל הליכוד, וממש לא רוצים להרגיז אף אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההצעה היא שהמראיינים יהיו כאלה שעתידם הפוליטי מאחוריהם,אנשים שמחויבים אידיאולוגית למפלגה כמו ראשי ממשלה ושרים לשעבר. ועדת כוח אדם כזו צריכה לשמוע את גברת גבריאלי 1 ואז להגיד לה אל תתקשרי אלינו אנחנו נתקשר אלייך.חברי הועדה יצביעו באופן חשאי אם לאשר את המועמדות. אם הם חושבים שלא להרגיז אפאחד יותר חשוב מטובת המפלגה זבש"ם. לי לא אמור להיות חשוב מהמפלגה יותר מהאנשים הנ"ל. הבעיה כיום כאשר הנהגת המפלגה חסרת כוח, היא שמי שנושא באחריות אין סמכות,כי הסמכות לקבוע את המועמדים ניתנה למי שאינו נושא באחריות. 1 הועדה לא תזמין כלל מי שמטופס ההרשמה שלו עולה כי אינו עומד בקריטריונים בסיסיים (השכלה,שמירת מסורת במפד"ל,אכילת "מעדני מזרע" בשינוי,ותק בפעילות במפלגה,תעודת יושר,ממליצים ידועים,והשד יודע מה) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |