''חוק'' 11375
דב אנשלוביץ יום א', 29/10/2000, 8:05
המאמר מציג את הדילמה אצל השופט בבואו להחליט אם להכריע לפי החוק או לפי מצפונו.
כשאני בוחן פסקי דין של בית המשפט העליון בעניינים ערכיים שהתפרסמו בתקשורת, אני מגיע למסקנה שבעצם הבעיה שהועלתה שכפי שמספרת לנו המחברת, גם בעבודותיהם של פילוסופים מפורסמים אינה בעצם הבעיה. הנקודה היא לגמרי אחרת. הנקודה היא פרשנות החוק שאינה כל כך פשוטה כפי שמקובל לחשוב.
אני רוצה להוסיף לדוגמה שהביאה המחברת גם את "פסיקת הביציות". במקרה ההוא שבעה שופטים של בית המשפט העליון הכריעו פה אחד לטובת הגבר. אחר כך בדיון חוזר הכריעו תשעה שופטים גם כן פה אחד לטובת האישה.
לכך אני רוצה להוסיף אמירה של עורך הדין פלדמן בראיון בטלוויזיה: "בלילה שלפני הכרעת הדין בבית המשפט העליון בעניין שבו אני מייצג את אחד הצדדים איני ישן בלילה. אין לי שום שמץ של מושג מה תהיה התוצאה."
אולי אוסיף גם את ההכרעה בקשר לכביש בר אילן. ישבו שבעה שופטים בדין. אחד פסק עבור הדתיים וששת האחרים עבור החילוניים. "במקרה" היה שופט המיעוט, טל , אדם דתי וחבריו חילוניים, אך כולם שפטו לפי אותו "חוק".
אחד מתשעת השופטים במשפט הביציות שאותו הזכרתי, השופט טירקל שהיה אולי יותר כן מחבריו כתב בפסק הדין: "הלכתי אחר לבי".
זה בעצם העניין. קודם מסמנים את המטרה, כפי שכל אחד מאתנו "ההדיוטות" היה עושה. אחר כך כותבים את הנימוקים, ובכך מתבטא יתרון המשפטן המלומד על ההדיוט. הם יודעים את השפה המשפטית. הנימוקים הכתובים שלהם מרשימים. אבל מבחינת התוצאה , איני יודע אם הם מגיעים לתוצאה שונה ממה שהיה מגיע אליה ההדיוט.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות