 |
לפי מה שאני מעריך, מפלגת העבודה תחטוף מכה אנושה, אולי המתת חסד, בבחירות האלה או באלה שיבוא לא הרבה אחריהן, אלא אם היא תתעשת, מה שמאד לא סביר. כי בשלושים-ארבעים השנים האחרונות היא ניתקה את עצמה משכבות שלמות באוכלוסיה, שבאופן היסטורי והגיוני היא היתה צריכה להתבסס עליהן, והיא זנחה את הצורך לבנות עורף חברתי עמוק ורחב. בהתמקדות שלה רק בנושאים מדיניים-בטחוניים אין לה שום סיכוי להתחרות בליכוד (רואים את זה בתוצאות כל מערכות הבחירות בעשורים האחרונים). אפילו אם יש כביכול רוב שיתמוך בדרך שהיא מציעה, אין לה הרבה סיכויים לנצח רק על סמך המצע הזה. אותו רוב יתמוך (אם בכלל) במדיניות העבודה לא מלכתחילה במטרה לתת לה הזדמנות לממש אותו, אלא רק אחרי שמדיניות הזו כבר תצא לפועל.
הפרדוקס הוא שהנושא המרכזי והבלעדי שיש לטפל בו זה הנושא המדיני-בטחוני, ומפלגה שרוצה שלטון צריכה להתמקד בו, אבל כדי שהעבודה תקבל מנדט מהציבור היא צריכה לבנות לעצמה מחדש תשתית ומערך חברתי-כלכלי. כדי לעשות משהו בתחום החברתי, צריך לקבל שלטון על סמך מדיניות בטחונית. ממש סיפור הביצה והתרנגולת.
לעומתה, הליכוד מציע קפיאה יצירתית (סטגנציה קונסטרוקטיבית), שהיא הרבה יותר אפקטיבית בקלפי, ויותר הגיונית לטווח קצר. מה גם שבגלל חפיפה רעיונית בינם לבין מפלגות ימין-דת-חרדים, יש לליכוד תשתית חברתית רחבה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש