|
לא פשוט להיות מקורי.
לפי מה שקראתי, מדובר על ישום הפיתוחים המתמטיים הקוונטים להתנהגות של המוח. למשל, לתפיסה שמושגים מאוכסנים בצורה סטטית במוח שלנו יש תאוריות חדשות שאומרות שמושגים נבנים כל הזמן מחדש בהתאם לסיטואציה שנובעת מגרוי כל שהוא. ההתממשות של תופעה מסוימת נובעת מההקשר שבו היא קוראת - כמו בדוגמת מערכת היחסים של אינדי או התשובה לשאלה "למה אתה כועס" שנובעת מטון השאלה.
הנה דוגמא נוספת. לפי התיאוריות הרגילות, כל מושג מוגדר על ידי קבוצת מאפינים קבועה, תבנית שכנגדה המוח משווה מידע חדש כדי לראות לאיזה מושג שייך המידע או אם זה מושג חדש. למשל, אם רוצים לתאר דג "גופי", כזה ששמים באקווריום בבית, קשה לקשור אותו למושג חית-מחמד או דג-מחמד. כי "גופי" לא מעורר אסוציאציה מידית ל"מחמד" (או להיפך) וכשחושבים על "דג" לא חושבים מיד על "גופי".
תיאוריות שמתבססות על קונטקס משתמשות בהתסתברות שמושג מסוים בהקשר ספציפי "יקרוס" למצב כזה או אחר שמייצג או קשור אסוציאטיבית לגירוי (דג גופי). אני לא מבין גדול בנוסחאות כאלה אבל הרעיון מתבסס על העובדה/הנחה שאזורים סמוכים בזכרון ישתתפו בתגובה לגירוי כלשהו (צבע, קול, מילה), ושמושגים זהים מאוכסנים קרוב אחד לשני כך שיש סבירות גבוה שהפעילות המוחית באזורים קרובים תיצור תהליך אסוציאטיבי שיצור את המושג "דג מחמד גופי" בתוך התהליך עצמו, לא כתוצאה של פעולה השוואה בין גירוי למידע א-פריורי.
|
|