בתשובה לשי, 25/10/00 23:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
במאמר מוסגר - רוב אתרי התוכן לא ממש מתפרנסים מפרסומות. "האייל", למשל, מכניס סכום דו-ספרתי של שקלים בחודש מפרסומות (כן, פחות מ- 100 שקל. הרבה פחות, למעשה). אחזקת השרת עולה יותר. רק ספקי התוכן הגדולים ממש (בקנה מידה *עולמי*, לא ישראלי), מתפרנסים בכבוד מפרסומות. אם היתה לכם אפשרות לצפות באתרי תוכן ללא פרסומות, בתשלומי מיקרו (למשל: אגורה לדף), האם לא הייתם מעדיפים זאת? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש, בהתחשב בעובדה שעל מסכי לא נראות פרסומות אינטרנטיות בזכות תוכנה שהורדתי. ההנאה הבלתי נפסקת של הרג הפרסומות המתמשך על מסכי אינו מאפשר לי להתלונן על המצב, שכן הפרסום אכן מניע את העולם, אבל אני פשוט דוחף את הגלגל הצדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידעת? אנשים מסויימים משלמים הכסף שלם כדי שהאייל הקורא יוכל לפעול. הידעת? אותם אנשים היו שמחים לו לפחות חלק מהעול הזה היה יורד מכתפיהם בעזרת הפרסומות שאנו מציגים באתר. הידעת? אני אישית רואה בכל מי שמשתמש באותן תוכנות אנטי-באנרים לא פחות מאשר גנב. כן, כן, מר מעוז - אתה גונב מאיתנו את כבשת הרש שלנו. כל-כך כואב לך לראות פרסומת? ממש, צער עמוק פוגע עמוק בליבי כאשר אני חושב על הבייטים המיותרים שישחקו לך את המודם כדי להוריד איזה באנר מסכן למחשב שלך. הרי מה שאני חושב: אם אתה לא מוכן לצפות בפרסומות, אין לך שום זכות שבעולם להכנס לאתר שנתמך על ידי פרסומות ולמנוע מהן להיות מוצגות. אין הבדל בין זאת לבין גניבת עיתון מדוכן בקיוסק. שום הבדל. הורדת הפרסומת (ודוק: הורדתה, לא הצפייה בה) היא דרך התשלום שלך על המאמץ שאנחנו כאן באייל הקורא, ואתרים אחרים גם כן, משקיעים כדי להביא לך חומר שלפחות לכאורה מעניין אותך. אם הפרסומת מפריעה לך אסתטית, אתה בהחלט מסוגל ללחוץ פעם אחת על החץ המורה מטה, ופרסטו צ'יינג'ו - אין פרסומת על המסך שלך. אם אתה מנסה לחסוך בבייטים, ובכן - בייט ת'יס. ואני רציני טוטאלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק מסיבה זאת, אני מעולם לא הורדתי תוכנה שכזאת, ואף יעצתי לאחרים לא לעשות כך. אבל גם אני, כמו easy, כבר לא רואה את הפרסומות הנ"ל - רק במקרים קיצוניים במיוחד (פרסומת לביטוח רכב שנוטה לצפור כאשר אתה עובר מעליה, לדוגמה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכבר ציינתי בתגובה קודמת - כשאנחנו כאן נתקלנו בפרסומת פולשנית שכזו, דאגנו להעלים אותה, ושדבר שכזה לא יחזור עוד. גם אני לא צופה בפרסומות הנ''ל, והן באמת לא מעניינות אותי, אבל מה שמר מעוז כתב שם למעלה פשוט מקפיץ לי את הפיוזים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצאתי מנוול וצר לי על כך. התוכנה שבראשותי מאפשרת לי להחליט באילו אתרים להוריד את הפרסומות מראש ובאילו לא. ברוב האתרים בהם אני מבקר באופן קבוע, כמו האייל, במה חדשה, סלאשדוט ועוד, אני משאיר את הפרסומות ומבלה זמן לא מועט, בעיקר בישראלים, בלחיצה על הבאנרים שלהם כיוון שאני מודע לקושי הפיננסי של אלו אשר מקיימים אתרים אלו למעני. אבל אלטה ויסטה ושכמותה, חברות אשר אינן מבזבזות סנטימטר מיותר ומפוצצות את המסך בפרסומות מיותרות ומעצבנות למדי, על אלו אני שם פס וירטואלי. להתקיים על פרסומות זה דבר אחד, ולהטריד את גלישתי מעבר לכל פרופורציה זה דבר אחר.. כיצד גוגול מצליחים לשרוד ואילו אתרם אינו מלא בפרסומות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן - אני, למשל, ממש לא מסכים אתך. כלומר - הפגנת הרגש עודה בעינה - אי אפשר להתנגד או להסכים לרגש. אבל, מוסרית, אני לא רואה שום בעיה בשימוש בתכנות מונעות פרסומת *תמיד*. הנסיון להשוות זאת לגניבה הוא, תסלח לי, מגוחך. הרי לך הקבלה נכונה יותר: אני נוסע באיילון ורואה שלט פרסום ענק לאייל הקורא, ועליו תמונתה המרהיבה של דוגמנית. בחוצפתי, אני מביט *רק* בדוגמנית, ולא קורא את הטקסט - בכוונה! עכשיו אתה מוזמן להאשים אותי בגניבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקבלה בכלל לא רלוונטית. מוכרי פרסומות החוצות לא מצהירים בפני אף אחד שאנשים ממש יסתכלו על המודעות. הם מוכרים רייטינג של כביש ("בכביש איילון עוברים ביום מאתיים אלף מכוניות", למשל). כמו כן - אני לא מכריח אותך לקרוא את הבאנרים. מצידי אתה יכול להסתכל על הפריחה של נטויז'ן ובכלל לא להתעניין בכך שבא לה כל החודש, או למה היא מתכוונת באמירה שכזו (צ'אטים!!1) אבל מה שאני כן מצפה ממך זה שתוריד את הבאנר. הקבלה טיפה יותר מוצלחת תהיה אם תנסע בכבישים עם cloaking device כך שלא תספר ברייטינג של הכביש. אבל הרבה יותר חשוב - מפרסמי החוצות לא עושים לך שום שרות. הם מרוויחים רווח נקי. אנחנו פה באייל נותנים שירות, והתשלום שאנחנו מבקשים הוא בבייטים - תורידו את המודעות. כולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הקבלה מתאימה יותר היא בריחה לתחנה אחרת ,או סגירת הרדיו/טלוויזיה בזמן פירסומות ,דבר הנתפס כלגיטימי. הרי גם הם מספקים, כביכול, שירות. אדגיש רק שבמסגרת האייל, שבה נעשה שימוש מאד עדין בבאנרים ,ובהתחשב בכמות ההשקעה באתר (את זה אני מכיר ממקור ראשון) ומיכיוון שלכולנו יש אינטרס רציני בקיומו של האייל, נראה לי שיש יותר מקטנוניות ומעט צרות עין להתלונן על ריווחים וירטואליים כביכול על חשבון הכותבים. מזכיר לי את המנהג הכ"כ ישראלי להיכנס למסעדה ולחשב כמה הבעלים מרוויח על חשבון הסועדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אבל זה קסם האינטרנט: אף אחד לא *חייב*, ועל כן לא תקרא לו "גנב"... כל ה-"סחיטה הרגשית" הזו לא מחממת את לבי במיוחד. אתה יכול להגיד לי כי נחמד יהיה אם לא אחסום באנרים. אתה יכול לבקש יפה. זכות לדרוש *אין לך*. מצטער. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כאן סחיטה רגשית - אני חושב בצורה הגיונית לחלוטין - רציונלית, כמו שאתה אוהב. לאו דווקא באייל - כל אתר נתמך פרסומות: אם אנשים יפעילו תוכנות שמונעות הצגת פרסומות, אתרים יסגרו. אנשים לא רוצים שאתרים יסגרו, ולכן אנשים לא צריכים להפעיל את התוכנות הללו. מעבר לכך - יש כאן לא מעט עלוקתיות, שהיא צורה של גניבה, עד כמה שזה מעניין אותי. בכל מקרה - אני רואה במעשה הזה מעשה בלתי מוסרי, ולכן "אסור" לעשותו. כמובן שאין חוק שיוכל למנוע מאנשים להסיר פרסומות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל אתר נתמך פרסומות, ואין שום סיבה כי שיטה זו תהיה היחידה. אם כולנו נשים חסמי פרסומות, אני בטוח שתוך זמן קצר ביותר ימצא מישהו שיטה טובה לא פחות להרוויח. תחשוב על זה - הנה הסיכוי שלך להפוך למליונר צעיר ומבטיח... באשר ל-''עלוקתיות'' - ובכן, אני לא יודע מה כוונתך, אלא אם לדעתך המלה נרדפת ל-''גניבה'' - והיא לא. גם ה-''מוסר'' לא מציק לי במיוחד - זכותו של כל אדם לשלוט ולקבוע בדיוק, אבל בדיוק, מה יכנס למחשב שלו ומה לא. להיפך - אם כבר מישהו כאן ''מתעלק'' - הרי זה בעל האתר, ועמדתו המוסרית של זה אינה מזהירה כל כך... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם אני זה שבגללו החל הוויכוח על האם זו גניבה, אך הבהרתי עצמי מספיק. למה הכוונה בשיטה אחרת? זו השיטה העכשווית המתקיימת ועוזרת לבעלי אתרים לשמור עליהם חיים. הרי בכל דבר אתה יכול להרשות לאנשים לפרוץ, לגנוב או להרוס ולומר לבעל החנות כי ימצא שיטה אחרת. זה אינו תחכום גדול ביותר. אני מתנגד ל"פיצוץ" האינטרנט בפרסומות באתרים שברור למדי כי הם סוחטים מהלימון הרקוב את השארית ללא התחשבות באנשים העומדים על ידם ומשפריצים בעיניהם. זו לא שאלה של מה כל כך מסובך להוריד את הבאנר או מודעות מסוג כלשהו, זה אותו העניין עם הצנזורה באינטרנט וכל שאר השאלות והפרצות שהעלה האינטרנט עם הכנסותו לחיינו. אולי זה טוב לשבור מערכות ישנות, מוגבלות ומזיקות כגון מערכות מידע איטיות ודביליות, חלק מהפרוצדורה הצה"לית הנוראה ועוד. אך למחוק את הכנסתו, אפילו לא הרווחים, הכנסתו היחידה של מי שדואג לספק לך תוכן ודואג לך לבידור ועניין, זו לא רק גסות רוח ופשע באם היו חוקים רשמיים לגבי האינטרנט במקרים כאלו, זה כבר טיפשות טהורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סלח לי, אבל האינטרנט הוא מערכת המשנה את חוקי המשחק. למשתמש יש כאן - בניגוד לכל מדיום אחר - את האפשרות לשלוט כמעט לחלוטין בחומר הנכנס למחשב שלו - וטוב שכך. כל ההשוואות לגניבה פיסית ו/או רוחנית פשוט אינן במקום. אתה לא יכול, ולא חשוב עד כמה זה "צודק" או "ראוי", להשוות סינון מידע דיגיטלי הנכנס למחשב שלך ללקיחה ללא רשות של נכס השייך לאחר. כלומר - אתה יכול - אבל זה לא הגיוני. זכותו המלאה של אדם - וכעת, גם יכלתו - לבחור מה הוא חפץ לראות ומה לא. את הזכות הזאת לא תיקח. קשה, לא נעים, עצוב לבעלי אתרים כדובי (ו - אגב - כמוני) - אבל מוסרי לחלוטין - נקי מרבב, אפילו. למה הכוונה ב-"שיטה אחרת"? לא יודע. לו הייתי יודע - הייתי מליונר צעיר ומבטיח. אבל, רמז: כבר עכשיו יש מגמה של תשלום על הורדות קבצים באינטרנט - סרטים, קבצי מוסיקה, ספרים ועוד. לדעתי הנושא יתפתח, ויוכל לפטור אותנו מחלק גדול של הפרסומות. זאת, כמובן, לאחר גידול משמעותי במספר חוסמי הפרסומות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טל, האם תוכל לעשות את החשבונות (לי, כמובן, אין גישה לנתונים) ולהעריך מה צריך להיות התשלום לצפייה בדף של האייל כדאי לכסות את ההוצאות? (אתה יכול להניח, לצורך החשבון, שמספר הגישות לאתר לא משתנה בעקבות הדרישה לתשלום). (למען הסר ספק: אני שואל אך ורק מתוך סקרנות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לכסות את תשלומי השרת בלבד, קצת פחות מחצי אגורה לדף. ישנן הוצאות נוספות - חשבון הטלפון והאינטרנט שלי ושל דובי, למשל (גם אם ניקח בחשבון רק את שעות החיבור המוקצות לתחזוקת האתר נטו). וכל זה, יש לזכור, בלי שאנחנו משלמים לכותבים, עורכים, וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סקרנות לשמה: אבל אתם נהנים בין היתר גם מהשכרת התוכנה (40$ לחודש) אם אני לא טועה. נכון? ופישאיי בטח חלקית בבעלותכם (ממה שראיתי גם שם יש את אותו ספק - תפוז פרסומות באתר שלכם. הקמתם רשת באנרים?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמת, שי מנסה למכור (או להשכיר) את התוכנה. (המחיר שציינת שגוי; המחיר נקבע אישית לכל השכרה והשכרה. כרגע יש מעט מאד כאלה). אין לכך כל קשר לאייל כאתר, ולהכנסות האייל. אחרת, נצטרך להכניס לחישוב גם את עלויות *פיתוח* התוכנה. ואם בפרסומות עסקינן: כל מי שרוצה אתר בסגנון "האייל", מוזמן לפנות אל שי כהן... (קישור: בדקו ב-"חברי המערכת", למטה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרי התוכנה פותחה עבור האתר והשכרת התוכנה היא אמצעי נוסף להכנסות. בוא נאמר שהייתם יכולים מההכנסות "המעטות" של התוכנה ושל הפרסומות (5 דולר לאלף חשיפות?) לשלם סכום סימלי לכותבים (נאמר 100 שקל. 15 עשרה כתבות בחודש אלף חמש מאות שקל). העלויות של השרת הן בטח לא יותר משלוש מאות חמישים דולר לחודש ובטח הוא מתארח בחינם איפשהו. לא? העובדה שאתם מתלוננים תמיד שאין לכם כסף מהווה הצהרה תמוהה בעיני. אתם עסק כלכלי לכל דבר (ובשאיפה שיהיה יותר ריווחי בעתיד( תתחילו להתחלק בהכנסות עם הכותבים, ואני מצידי אשקול להתחיל לכתוב גם כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבדיל בחדות בין התוכנה לבין "האייל". הרי אם התוכנה היא עסק שעניינו רווח, כדאי לשי *לסגור* את האייל: האייל כשלעצמו גורר להפסדים. (וזה לא שהתוכנה רווחית, בינתיים, אבל זה יכול להשתנות). ולא, אנו לא מתארחים חינם בשום מקום. אם אתה מצליח למצוא לי ספק פרסומות שמשלם 5 דולר לאלף חשיפות, תבורך. זהו סכום "אסטרונומי", מבחינתינו. מעבר לכך שהמחירים בשוק נמוכים יותר, הרי ש-(א) ספקי הפרסומות לוקחים אחוזים מהמכירות, ו-(ב) הם לא תמיד מצליחים למכור את כל המקומות הפנויים. התוצאה היא כמעט תמיד פרסומות "פנימיות" של הספק, עליהם האתר לא מקבל תשלום. יכולנו אולי לקבל יותר אם היינו מסכימים לפרסומות "מולטימדיה" (עם פלאש, מוזיקה, וכו'), או להרבה פרסומות בכל דף, ושאר ירקות. אבל יש גבול, לדעתי. כל הכותבים עושים זאת חינם, בינתיים, מתוך עניין והנאה. ראוי לציון במיוחד דובי, שמשקיע שעות באתר – כתחביב. לא אצל כולם הכסף הוא השיקול היחיד בקבלת החלטות; אתה מוזמן להצטרף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה יש "פרסומות פולשניות/מולטימדיה' ' מלבד הפרסומות בווינט עם האוטו והצפצפה שהוזכרו כאן? אם האייל בנתיים בהפסדים סימן שאתם בכל זאת "עסק כלכלי" שמנסה להרוויח. יש גבול? אם היו מציעים לך היום עשר פרסומות בעמוד תמורת חמשת אלפים דולר ליום היית מסרב? לפחות תאמרו את האמת - היינו מתים לעשות יותר כסף. בנתיים אנחנו "עסק" קטן בשאיפה שנגדל. אני אשמח לכתוב תמורת עשרה אחוז מהכסף שאתם עושים מפרסומות *בשביל שאני לא ארגיש שמרויחים על חשבוני. * |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת לרבעון מתפרסם דו"ח של AdKnowledge שמראה נתונים מתעשיית הפרסום המקוון העולמית. את הדו"ח האחרון (נתוני הרבעון השני בשנת 2000) אפשר לקרוא כאן: לפי הדו"ח, CPM ממוצע עומד כיום על 34.06 $, כלומר הרבה יותר מחמישה דולר לאלף חשיפות. מן הסתם תעריפי הפרסום בישראל נמוכים מהממוצע העולמי (אין לי מושג, אני סתם מנחש), ואתרים עם רייטינג נמוך מורידים את התעריפים עוד יותר, אבל האייל אינו אתר זניח לגמרי במושגים ישראליים ולכן אפילו חמישה דולר נשמעים לי מעט מדי ולא סכום דמיוני שאי אפשר להשיגו. עם קצת השקעה אפשר להפעיל פה מנגנון למיקוד (targeting) של הפרסומות כך שלמשל מי שקורא כתבות במדור "אוכל" יקבל פרסומות של מסעדות, וכו', מה שיעלה מיידית ובאופן משמעותי את התעריף שתוכלו לגבות מהמפרסמים. לעניין הכתבה, מי שרוצה להזדעזע באמת, ראוי שילמד קצת על הטכנולוגיות שמפעילות החברות שמפרסמות באינטרנט. המיקוד שהזכרתי קודם הוא רק אפס קצהו של התהליך הבאמת פולשני בו נשמרים במסדי נתונים עצומים נתוני הגלישה של כולנו, כדי שסוכנויות הפרסום תוכלנה לנתח אותם ולהגיש לנו פרסומת סופר-ממוקדת (כזאת שמציעה בדיוק את המוצר שחיפשנו לפני שבוע אבל לא קנינו כי ההוא היה יקר מדי, למשל). אין עדיין חקיקה מספיק טובה לגבי זכות השימוש במידע מסוג זה, וכבר היום יש אתרים שבהם כל לחיצה של העכבר, ולפעמים אפילו הזזת הסמן מעל חלקים מסוימים באתר ללא לחיצה פיזית על שום כפתור, מתועדת ונרשמת ומשמשת כלי עבודה בנסיון האינסופי לשפר את רמת מיקוד הפרסום ולהעלות את הסיכוי שפרסומת מקוונת תביא בסופו של דבר לעוד ועוד רכישות של מוצרים דרך הרשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה לחלוטין נתקלתי היום במאמר (למקרה שהקישור ישבר, הדולר 139 צריך להיות בצמוד למילה Reader. הממ.. בואו נראה אם גיליתי כאן באג במערכת :-) ) שמדבר על עניין הפרטיות בפרסומות. במקרה שלו, בהתמקדות ב MSN passport שווה קריאה לדעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיקוד נשמע לי כמו דבר נפלא. כך מבול הפרסומות שנופל עלי, אם ארצה ואם לא, עלול אפילו להכיל בתוכו מידע שימושי לגבי, ולא רק זבל חסר חשיבות. הדבר הוא למעשה אוטומציה של הליך הסינון שאני מבצע בכל מקרה על המידע שאני נחשף אליו. בשביל זה המציאו את המחשב, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כן. אחת החברות שמייצרות (בין השאר) מנועי פרסום שמתיימרים לדעת לבחור עבור כל אחד רק את הפרסומות המתאימות לו, היא חברת אריקסון השוודית. באריקסון הצהירו פעם שהמטרה שלהם היא לשנות את התדמית של הפרסומות ממטרד או מפגע סביבתי (וההודעות האחרונות מעידות שכך המצב היום) לשירות אישי. החזון שלהם הוא שהמשתמשים יגידו תודה שמפרסמים להם! כמובן שזה עדיין בגדר חזון, אבל זה חזון די מפחיד כשחושבים על זה, כי למעשה הם פועלים במרץ לטשטוש הגבול בין פרסומת לתוכן. הם מייצרים טכנולוגיות שמטרתן, אם יורשה לי להיסחף קצת, היא בפשטות לגרום לכולנו לאהוב את האח הגדול. אולי מרוב אהבה לא יהיה לנו אכפת שהאח הזה גם מסתכל עלינו כל הזמן מלמעלה ורושם כל מה שאנחנו עושים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאריקסון חושבים בקטן. למה רק למקד את הפרסומות? למה לא למקד את *אופי* הפרסום? אדם שמבקר הרבה באתרי מין יקבל פרסומות סקסיסטיות עם הרבה רמיזות וקריצות, בעוד הפוריטנים שבינינו יקבלו פרסומות נקיות ממין. אלו שמתעכבים על מפרטים טכניים יקבלו מודעות מפורטות, ואלו מאיתנו שמתלהבים מעיצוב מגניב, יקבלו פרסומות צבעוניות ובלי הרבה טקסט. וואי, מי בא להקים סטארט-אפ עם הרעיון הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עידן הפירסומות יגיע לסיומו האומלל בקרוב תעשיה הנשענת על שאיבת זמן וזיהום סביבתי תודעתי ומנטלי של שיעבוד לתרבות הצרחנית הצרכנית הריקה מצורך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכל היותר הפרסומות ירדו למחתרת, ונקבל אותן במינון מוגדל בלי שאנחנו מודעים לקיומן. זה לדעתי הכוח המניע העיקרי מאחרי תעשיית ה-AI, ואל תאמינו לכל השטויות שמספרים לכם על רווחת המין האנושי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |