 |
קראתי מחדש את ארבעת המאמרים של ירדן, ונתקלתי בפתיל הזה. במקרה אני בשלבי סיום של ספרו של תומאס קוהן, "המבנה של מהפכות מדעיות," ובעזרתו ניתן לנסח טענה קצת יותר מורכבת מאשר ההימור שלי על וותק:
מדענים לא בוחרים בין כל התיאוריות האפשריות המתארות את המציאות אלא בין שתי תיאוריות: התיאוריה הנוכחית, בה התגלו בעיות מסויימות (למשל המכניקה הסטטיסטית הקלאסית, עם בעית קרינת הגוף השחור) לבין תיאוריה חדשה, שפותרת חלק מן הבעיות הללו, אך אולי אינה פותרת אחרות (למשל תורת הקוונטים הישנה).
מסיבות היסטוריות (וגם פרקטיות), הפור נפל על תורת הקוונטים תחת אינטרפרטצית קופנהגן.
לפיכך, כל עוד לא יימצאו בעיות בתורת הקוונטים המודרנית שניתן לפתור על ידי פיתוח של תורת בוהר, לא תהיה לקהילה המדעית מוטיבציה לעבור אליה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש