בתשובה לאינדי, 09/12/02 8:34
שילב 111702
העלמה עפרונית • בתשובה לאינדי יום ב', 9/12/2002, 12:08
מסכימה לחלוטין. בגדי ילדים היום הם ממש מדליקים. ואחת הדברים הדברים שאני הכי אוהבת לעשות זה ללכת לחנות טישרטס, לקנות מידה 8 ולהתלהב מחולצת הבטן החדשה שלי.

אממה? בגילי המופלג אני מעוניינת בקצת יותר מאשר חולצות עם קריקטורות מעשעשעות עליהן. ולקנות בגאפ קידס זה נעים בדיוק כמו לקנות במתאים לי. (כי את אולי צריכה מידה גדולה, אבל אני לא ילדה)

אל תביני אותי לא נכון,המצב לא כזה קטסטרופלי,וארון הבגדים שלי מסתדר מצויין.

מה שמרגיז באמת זה היחס של אנשים. את יודעת כמה פעמים יצא לי לשמוע: "יו! את ממש דקיקה! תתחילי לאכול כבר!" ו"תכף תעופי ברוח.את בטוחה שאת לא אנורקטית?" וכמובן, החביב עלי מכולם: "זה לא בריא להיות כל כך רזה"‏1
ולי נותר רק לתהות איך כולם היו מתנפלים עליי אם הייתי פונה בחביבות (תמיד בחביבות) לבחורה העגלגלה התורנית: "בואנה, את מה זה דבה! את לא חושבת שכדאי לך לשלוט על הפה שלך קצת? תכף תהיי כבר שני אנשים, והאדמה תרעד בכל פעם שתעברי! את יודעת כמה זה לא בריא כל השומן והכולסטרול הזה?"

מכות. זה מה שהייתי מקבלת. ונידוי חברתי.

‏1רק בשביל הפרוטוקול, אני לא אנורקטית, לא רזה בצורה קיצונית, לא שחיפה ובאופן כללי, אוהבת את עצמי בדיוק ככה.
שילב 111710
האייל גדול העצמות • בתשובה להעלמה עפרונית יום ב', 9/12/2002, 12:23
ומי אמר לך שלא מדברים אלינו כך?
111711
העלמה עפרונית • בתשובה להאייל גדול העצמות יום ב', 9/12/2002, 12:29
יכול להיות שאומרים. אבל באופן כללי, אנשים מרשים לעצמם הרבה יותר להעיר לאנשים רזים. אתה יכול גם לראות את ההודעות כאן. (שהן לא פוגעניות ולא חצופות אבל עדיין מחזקות את הטענה שלי)
כשמדובר באנשים שמנים (פויה עפרונית! לא אומרים שמנים! הם יעלבו!) הרבה פחות PC להעיר.
111720
איילת בועזסון • בתשובה להעלמה עפרונית יום ב', 9/12/2002, 13:19
בחברה המערבית המודרנית, המקדשת את הרזון הרבה יותר מאשר את השומן זה מעליב להעיר לשמנים יותר מאשר להעיר לרזים.
בזמנים קדומים, נשים רזות היו עניות, מסכנות, בנות מעמד נמוך, חולניות ועצמות גרומות במקומות מסוימים נחשבו לאחד מסימני ההיכר של מכשפות.
טיציאן לא היה מסתכל עליך ממטר ועדיין, אני מניחה שכשאנשים כיום מסתכלים עליך ואומרים: "אמא'לה כמה את רזה" או דברים מהסוג הזה, זו הקנאה שמדברת מגרונם והרצון לדמות לך פיזית מאשר הדאגה האמיתית לבריאותך.
בדיוק 111938
אינדי • בתשובה לאיילת בועזסון יום ג', 10/12/2002, 14:13
אף אחד לא היה אומר לך 'יא רזה!' אם הוא לא היה חושב שזו המחמאה הכי שווה שהוא יכול לתת לך.

עם זאת, אני מבינה אותך לגמרי. אנשים באופן כללי נכנסים אחד לשני לחיים יותר מידי, ואחרי מחקרים ארוכים שעשיתי בעניין, גיליתי שאנשים פשוט חושבים אחד את השני למטומטמים.
אני אתן לך דוגמא אחת (למרות שיש המון).
פעם עבדתי במקום שהיו בו הרבה רופאים, והם לא היו מפסיקים להגיד לי שאני צריכה לעשות בדיקה לראות אם יש לי בעיית תירואיד, בגלל איך שהצוואר שלי בנוי.
תמיד אמרתי להם שביררתי ואין לי בעיה, והם היו מביטים בי במבט של רחמים אין קץ, ואומרים לי 'אולי בכל זאת תלכי לבדיקה?'.
אבל אני יודעת מגיל שנה וחצי שאין לי בעיית תירואיד!!! כי בגיל שנה וחצי כבר פגשתי את הרופא הראשון שהיה לו את הרעיון המבריק הזה, בדק ומצא שלא.
ולא שזה מעליב או משהו, זה סתם מציק שכל אחד חושב שהוא יעיר את ההערה שתשנה את חייך, ושהוא יודע עלייך יותר מאשר אתה על עצמך.
על פי אותו העיקרון: שמנים יודעים שהם שמנים ושזה לא בריא. רזים יודעים שהם רזים ושאנשים אחרים מקנאים. נמוכים יודעים שהם נמוכים, שעירים יודעים שהם שעירים, אנשים שמדברים בקול רם מידי יודעים שהם מדברים בקול רם מידי, אימפוטנטים יודעים שהם אימפוטנטים, אנשים עם בעיות עור יודעים שיש להם בעיות עור, וכן הלאה וכן הלאה.
מי שחושב שהוא יעיר לאדם אחר את ההערה שתשנה את חייו, כנראה לא יעשה את זה.
וכך גם מה שאני אומרת כאן בטח לא ישנה לאף אחד. נודניקים יודעים שהם נודניקים, ואין מה לעשות.
בדיוק 111944
דובי קננגיסר • בתשובה לאינדי יום ג', 10/12/2002, 14:25
אנשים שמדברים בקול רם לא תמיד יודעים את זה. גם אנשים שמדברים קרוב לא תמיד יודעים את זה, ואף פעם לא נעים לי להעיר להם, למרות שזה נורא מלחיץ אותי.
בדיוק 111948
ברקת • בתשובה לדובי קננגיסר יום ג', 10/12/2002, 14:42
כנ''ל אנשים שמצטבר להם, גוועלד, קצף בזוויות הפה אחרי מונולוג ארוך.
בדיוק 111965
דובי קננגיסר • בתשובה לברקת יום ג', 10/12/2002, 15:28
את רומזת משהו?
(דובי, הולך לדבר הרבה מול המראה כדי לבדוק)
בדיוק 112283
ברקת • בתשובה לדובי קננגיסר יום ד', 11/12/2002, 13:41
לא, לא, אתה זה ההוא עם הקרחת.

אבל באמת פגשתי מישהו כזה השבוע.
בדיוק 111951
איילת בועזסון • בתשובה לאינדי יום ג', 10/12/2002, 14:49
בדיוק כמו החכמולוג שראה אותי מפרקת חצי בגאז' כדי להוציא גלגל ספייר, עצר לידי ואמר בקול בטוח: "שמת לב שיש לך פנצ'ר?"
קרה לי משהו דומה. 113102
לונג ג'ון • בתשובה לאיילת בועזסון שבת, 14/12/2002, 2:49
פעם, באמצע נסיעה, התברר לי שהאגזוז נפל (לא קשה היה להבחין בצינור כסוף ארוך שנגרר מתחת לרכב). כיוון שלא את כל התקלות ברכב אני יודעת לתקן, החלטתי לעצור רכבים חולפים, כדי שאולי מי שיעצור לי יידע להשיב - ולו באופן זמני - את האגזוז למקומו. די מהר עצרה לי מכונית, ומייד הסברתי לנהג שנפל לי האגזוז. הוא חייך בהבנה, בדק את הרכב מכל כיוון אפשרי, ולאחר 20 דקות של בחינה מדוקדקת, בישר לי בידענות שנפל לי האגזוז. אה.
מנותק מן הנושא (או אוף-טופיק, למלעיזים) 113138
כליל החורש נאורי • בתשובה ללונג ג'ון שבת, 14/12/2002, 15:34
מה קרה לדג?
הוא לא היה קשור לזה. 113150
לונג ג'ון • בתשובה לכליל החורש נאורי שבת, 14/12/2002, 17:06
הארוע הנ''ל התרחש בתקופת טרום-פישאיי, בה הוא בכלל גר בדגניה.
הוא לא היה קשור לזה. 113152
כליל החורש נאורי • בתשובה ללונג ג'ון שבת, 14/12/2002, 17:20
התכוונתי, מדוע מופיעים כאן לפתע אנשי דג? לא התעדכנתי בו כבר חודשים, אולי קרה שם משהו?
קרה לי משהו דומה. 113291
תמר • בתשובה ללונג ג'ון יום א', 15/12/2002, 10:44
גם לי נפל האגזוז, אבל זה היה בדרום הרחוק, בלילה, בכביש ריק, לבד עם שתי ילדות באוטו. איכשהו מצאתי חוט ברזל בבגאז', הרמתי את האוטו עם ג'ק ואילתרתי קיבוע של האגזוז לאנשהו, אין לי מושג לאן. זה הספיק עד הבית, ארבע שעות נסיעה.
למחרת הלכתי לתקן. איש האגזוזים לא האמין לי שאני זו שקשרתי את האגזוז. לא יכול להיות. בחורות לא יכולות לעשות דברים כאלה.
סיפור יפה 113294
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לתמר יום א', 15/12/2002, 10:54
עכשיו את יכולה לגלות את הסוד: מי הגבר שעזר לך?
בדיוק 111961
כליל החורש נאורי • בתשובה לאינדי יום ג', 10/12/2002, 15:16
נודניקים לא יודעים תמיד שהם נודניקים. זה לא נראה לי כמו דבר שהוא מובן מאליו, לו הייתי יודע שאני נודניק, הייתי נלחם בזה בשביל למנוע זאת, ועדיין, יכול להיות שבלי משים הייתי מנג'ס למישהו, והייתי שמח לו אותו מישהו היה טורח להעיר לי.
אנשים שמדיפים ריח רע והם גם טטרנים אינם מודעים לריחם הרע. גם אם אינם טטרנים יתכן כי התרגלו, ואינם שמים לב לכך.
תתרנות 111962
ליאור גולגר • בתשובה לכליל החורש נאורי יום ג', 10/12/2002, 15:21
או כפי שרשם לעצמו המ"מ בשיחתנו בתחילת הטירונות: סובל ממום לב מולד (תתרנות)
בדיוק 112032
טל כהן • בתשובה לכליל החורש נאורי יום ג', 10/12/2002, 21:23
לגבי ריח, למיטב הבנתי המוח "מסנן", ברוב המקרים, את ריח הגוף שלך-עצמך. לכן רק במקרים קיצוניים תוכל להרגיש שאתה מסריח, גם אם אינך תתרן.

(ויתקנו אותי הרופאים שבקהל?)
תתרן בלתי נלאה 112213
אינדי_גו • בתשובה לטל כהן יום ד', 11/12/2002, 10:49
לא ממש מהזוית המדיקלית - המוח מסנן כמעט כל קלט חושי קבוע שהוא חשוף אליו במשך זמן מה (יש יוצאי דופן, יעידו המטנטנים), ונשאר אדיש לרמה קבועה שלו, אם כי מגיב לשינויים. כך שההגיון אומר שאדם לא מריח את עצמו רוב הזמן, אלא רק כשריח הגוף שלו משתנה, כמו למשל במקרה של הזעה מאומצת או של אכילת חילבה/שום/אספרגוס.

וסוגיית הריח היא עדינה ביותר. איך מעירים למישהו שיש לו ריח לא נעים מהפה? לעתים מדובר במפגע של ממש שמקשה על תקשורת פנים אל פנים. האם ייתכן שלאדם תהיה צחנת פה של בואש, שקוטלת כל חי במרחק מטר מהבל פיו, ושהוא לא יהיה מודע לזה?
תתרן בלתי נלאה 112557
עלמה • בתשובה לאינדי_גו יום ה', 12/12/2002, 0:17
שיטה שעובדת לא רע (כלומר, גם מסלקת את המפגע וגם לא פוגעת) היא להוציא מסטיק או סוכריות מנטה מהתיק, לאכול אחד ולכבד את הצחנן.
מי כאן מנוי נשיונל ג'יאוגרפיק? 112713
ברקת • בתשובה לאינדי_גו יום ה', 12/12/2002, 14:29
בהוואי אנשים מברכים זה את זה בכך שהם מצמידים מצחים זה לזה, ונושפים אחד על השני "הה!" את רוח החיים. גוועלד, זה במקום לחיצת יד!
געוואלד! 112925
ירדן ניר • בתשובה לברקת יום ו', 13/12/2002, 7:26
סליחה, זה מרוב התרגשות 113122
ברקת • בתשובה לירדן ניר שבת, 14/12/2002, 13:09
אנקטודה 112744
טלי • בתשובה לטל כהן יום ה', 12/12/2002, 15:22
בימים הישנים שלמדנו כימיה פתולוגיה במרפאות האפלות של תל השומר, נתקלנו בזוג אחיות עם מוטציה ביוכימית מוזרה שגרמה להן להריח כמו דגים מקולקלים.
(נדמה לי שהן היו היחידות בעולם עם המוטציה, או לפחות היחידות שהיה דיווח לגביהן).

למזלן, שתיהן היו גם תתרניות. הטבע דואג לאזן.
בדיוק 112251
אינדי • בתשובה לכליל החורש נאורי יום ד', 11/12/2002, 12:34
אז זהו, שאנשים שיש להם ריח פה והם גם תתרנים - סביר להניח שמישהו כבר הספיק להגיד להם את זה. ככה זה אנשים - נשמות טובות שתמיד רוצות לעזור.
בדיוק 112370
כליל החורש נאורי • בתשובה לאינדי יום ד', 11/12/2002, 17:13
לא ממש, כי יש מסטיקים, ומשחות שיניים, ושאר ירקות, היכולות לפתור את בעית ריח הפה - אם הבעיה קיימת, סביר להניח שהאדם המדובר אינו מודע לה. (או שלא איכפת לו, ואז לא איכפת לי להעיר לו.)
112706
אסף שרעבי • בתשובה להעלמה עפרונית יום ה', 12/12/2002, 14:20
עליתי אתמול למעלית באחד הבניינים באוניברסיטה. ביחד עלו איתי קבוצה גדולה של סטודנטים כאלה שמכירים אותי. האחרון שעלה התלבט אם לעלות או לא כיוון שהמעלית היתה עמוסה. הסטודנטים אמרו לו לעלות בכל זאת.
וכך בדרך למעלה, מישהי שם אמרה משהו על אסף שהוא רזה כל כך וזה בסדר, המעלית תשרוד. היו צחוקים.

מה אני רוצה לומר?
אני רוצה לומר שאם היתה שם שמנה והייתי אומר לה שאני מקווה שהמעלית תצליח לעלות למעלה אז נראה לי שזה לא היה מתקבל כל כך יפה באוזני השומעים אותי.

כן, אני יודע שיש שוני בין לצחוק על שמנים ועל רזים. וכן, זה כבר לא ממש מעליב אותי כשצוחקים עלי. אבל אני זוכר זמנים שהרגשתי אחרת.
שילב 111947
עדי סתיו • בתשובה להעלמה עפרונית יום ג', 10/12/2002, 14:40
אל תעלבי מזה, אבל אותו דבר היה אצלי – לא מזרים, אלא מחברים קרובים ובני משפחה, שהתעקשו כל הזמן לשאול "אתה בסדר? תאכל משהו... לא הגזמת עם הדיאטה? אתה יודע... יש לפעמים אנורקסיה גם אצל בנים... אתה /בטוח/ שאתה בסדר? באמת-באמת?" ולא שנהייתי עור ועצמות או משהו כזה, סתם יותר רזה מקודם. בהתחלה זה היה מחמיא, והערכתי את הדאגה, אבל אחרי חמש או שש הערות כאלה ממספר אנשים שונים זה כבר התחיל ממש להעיק עלי. בסופו של דבר התחלתי פשוט לשאול את המודאגים בצורה ישירה "אז מה, את/ה חושב/ת שאני רזה מדי כרגע?" שעליה התשובה הנבוכה תמיד "לא, בכלל לא... סתם חשבתי..." ואז אני: "אז מה הבעיה? :)". זה השתיק אותם.
ואם הם יגידו כן? 111952
העלמה עפרונית • בתשובה לעדי סתיו יום ג', 10/12/2002, 14:51
ואם הם יגידו כן? 111956
עדי סתיו • בתשובה להעלמה עפרונית יום ג', 10/12/2002, 14:59
אם רוב האנשים יגידו כן, אני אעדכן את יעד המשקל שלי בהתאם לקונצנזוס האסתטי. אם רק אדם אחד יגיד כן, אני אודה לו על הפידבק ואמשיך בשלי.
העיקר 113161
אינדי • בתשובה להעלמה עפרונית שבת, 14/12/2002, 17:47
העיקר שאת אוהבת את עצמך כמו שאת, וזו בדיוק הסיבה שאנשים מרשים לעצמם יותר איתך מאשר עם אלה שנוטים לצד השמן.
העיקר שאת יכולה ליהנות מעצמך, מבגדים בזו, ומהתחושה שכולם בעצם מקנאים...
___________________
אינדי (לא אינדי_גו), רזה בפעם הראשונה בחייה, אבל אף פעם לא תשתחרר מהמשקל הנפשי שצברה לאורך השנים, ולא בדיוק בטוחה גם שהיא עשתה את הקו הזה נכון :)
ועוד התבטאויות רגישות 113289
תמר • בתשובה להעלמה עפרונית יום א', 15/12/2002, 10:41
סיפרה לי בחורה אנורקטית, שכשהחבר'ה עשו קומזיץ והיא הצטרפה, אף אחד לא היה מוכן לתת לה להשען על גבו, כי "העצמות שלך בולטות ואת דוקרת".
נראה לי שיש לנו נטיה להיות רגישים כלפי ציבור חריגים גדול שאנו מזדהים איתו ו/או מבינים אותו, ומאד לא רגישים כלפי ציבור חריגים קטן ולא מובן לנו.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות