בתשובה לארז לנדוור, 08/12/02 22:18
לגבי ''בלי פאניקה'' 111653
רמי שלהבת • בתשובה לארז לנדוור יום א', 8/12/2002, 23:44
כעורך מגזין הרשת הנ''ל, אזכיר גם שעד ''חלומות באספמיה'', ''בלי פאניקה'' היה הבמה העיקרית לסיפורי מד''ב ופנטסיה מקוריים, והוא עדיין המקור הכמעט בלבדי כרגע לסיפורים מתורגמים - עשרים ואחד מאלה שפורסמו בשנה האחרונה מתחרים כעת על ליבם של הקוראים במשאל השנתי שלנו.

ובכל הנוגע ל''חלומות באספמיה'', אני חייב להודות שאני מסכים עם חלק גדול מדבריו של טל - הסיפורים שנכתבים נכון לעכשיו נוטים להיות קצרים מדי, חלקם בוסריים, ואפילו את תחושת ''הביצה'' שהוזכרה במאמר אני מזהה לפחות בחלק מהסיפורים. דוקא ההקדמות של ניר יניב לא ממש שייכות לסוגיה הזאת - באופיין ובסגנונן, ההקדמות האלה מזכירות יותר מכל את ההקדמות שכתב אסימוב בקבצי הסיפורים שערך, המוכרים לרוב חובבי המד''ב בארץ. הסגנון ''הפמיליארי'' הזה מאפיין את קהילת חובבי וכותבי המד''ב בכלל, לא רק בארץ, ויש בה (לפחות לטעמי הקלוקל) חן רב.

''חלומות באספמיה'' הוא כתב עת עם נקודת מוצא טובה, ועם פוטנציאל להתפתח למשהו מצוין. כולנו מקווים שהבמה שהוא מספק לסופרים מתחילים בתחום לפרסם את כתביהם ולהגיע לציבור הרחב תפתח את ניצוצות המצוינות שקיימים כאן כבר כעת ותתן ליצירה המקורית בתחום דחיפה נוספת וחיונית.
לגבי ''בלי פאניקה'' 111661
טל כהן • בתשובה לרמי שלהבת יום ב', 9/12/2002, 0:13
ראשית, תודה על ההסכמה (וכל הכבוד על העבודה המצוינת ב"בלי פניקה"). שנית, לגבי הפתיחות של ניר: כן, אני מודע היטב למקור ההשראה. אבל גם אם נתעלם מהיומרנות (אסימוב יכל להציג את עצמו בתור "הסבא הטוב של המד"ב". ניר, לעומת זאת...), הרי שתמיד העדפתי את הפתיחות הרציניות יותר (של וולהיים, למשל, באוספים המצוינים שלו) על פני אלו ה"פמיליאריות", כלשונך. עניין של טעם, אני מניח.
מה שגיליתי לגבי פתיחות 111668
רמי שלהבת • בתשובה לטל כהן יום ב', 9/12/2002, 0:46
זה שאין ממש כלל קבוע לעניין הזה.

במסגרת בחירת הסיפורים ל"בלי פאניקה", יוצא לי לעבור על עשרות רבות של קבצי סיפורים ושל מגזינים למיניהם, מודפסים ואינטרנטיים. לא חושב שיצא לי לראות שניים זהים. גרדנר דוזואה באסימוב'ס נוהג לתת מידע ביוגרפי מינימלי על הסופר וקידום מכירות לספר הבא שלו או שלה, גורדון ון-גלדר ב"פנטסיה ומדע בדיוני" משתמש בהקדמות לתת קצת הקשר לסיפור מתוך הביוגרפיה של הסופר, אסימוב חיקה בעזות מצח את הסגנון של ניר יניב וכך הלאה. כל עורך והבחירה שלו. אני, בהקדמות שלי לסיפורים, נוהג פשוט לתת רקע ענייני לכיסוי פערי ההשכלה של הקוראים, היות שברוב המקרים מדובר בסופרים שלא תורגמו קודם לכן לעברית.

אגב - כבר הצבעת במשאל של "בלי פאניקה"? תוכל לזכות שם במנוי ל"חלומות באספמיה. לא עוד רכישת גליונות בכסף מלא (-;
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות