בתשובה לקונשטוק, 22/10/00 21:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עוד ב 1914 אמר אחד העם ש "רוב העסקנים הציונים אינם יכולים להשתחרר מהאילוזיה של היודעמשטאט ,לא נעים להם לזכור וכועסים הם על המזכירים שיש בארץ ישראל עוד עם אחד ,שכבר יושב בה ואינו חושב כלל לעזוב את מקומו .לעיתים כשהכל יסתכלו בעיניים פקוחות במציאות...יבינו...כמה עלינו לעבוד בשביל להתקרב לפתרונה". תחושת העוצמה ושכרון הכח, שממנו עדיין לא נגמלנו, ותחושת ההתפעמות המשולבת בראיה את תוצאות המלחמה כנס היו מהדוחפים החזקים לתנועת ההיתישבות/היתנחלות. ליד עריסתה עמדה אחדות העבודה. מלח הארץ, לפחות של אותם הימים, כטבנקין, אלתרמן, משה שמיר ואיתם נותני התמיכה ,הגושפנקה והסיוע הפוליטי הרישמי, יגאל אלון, שמעון פרס, ישראל גלילי ואחרים. (אפילו יעקב חזן ראש מפ o"השווה את גוש אמונים לשומר הצעיר) אותם הביטחוניסטים ותיקי ההיתישבות העובדת תמכו ועודדו את ניצני תנועת ההיתנחלות מכמה וכמה סיבות. רובם ככולם היו בעלי רקע ,ידע וזיקה לדת ולמסורת היהודית ,בוודאי הרבה יותר מהישראלי הממוצע בן זמננו. האפשרות להחיות מחדש את תקופת ההיתישבות, ההעפלה האידאות הגדולות היתה גדולה מדי ובאופוריה של מלחמת ששת הימים הירשו לעצמם להיסף בתחושת הדז'ה וו ,במיוחד לאחר מפח הנפש שגרם דור האספרסו לוותיקי הפוליטיקה. זה נוער זה? זה בררה. להלכה ולמעשה לא היה שום פער בין אנשי העבודה לבין אנשי הפועל המיזרחי .הרב קוק שדבר על "החדש מתקדש והישן מתחדש" סימל את הסימביוזה בין דתיות וציונות חילונית. אם עד 1948 ההדחקה וההיתעלמות מהערבים בא"י הייתה צורך וכורח חיוני ,ועד 67 ניתן עוד איכשהו להסבירה ,הרי שמאז 1967 ההדחקה, שנוספו לה סממנים מובהקים של אפליה וגזענות נהפכה לסיכון. דוגמה לעיוורון ולרטוריקה האטומה שההדחקה האופורית יצרה ,הם דבריו של האלוף שרון שאמר כמה חודשים לפני מלחמת יום כיפור "אף אחד אינו יכול...להפריע לנו לשבת על התעלה לדורות. ישיבתנו...מפוררת את מצרים מבפנים". אבל מחוץ לאנשי "מצפן" היו גם אחרים שהיו מודעים לסכנה בהמשך שליטה על 2 מליון ערבים ללא חתירה כנה למציאת פיתרון .בן-גוריון יצא כנגד המלחמה ובעד החזרת השטחים. משלת אשכול-בגין החליטה שהשטחים הם קלף מיקוח (מחכים לטלפון), וקיבלה את החלטה 242 תוך מודעות למשמעותה. מי שחושב שניתן לחיות במנותק מהעולם (ולהמשיך לקבל 3 מליארד דולר סיוע, ליצא היי-טק ולקנות נפט) ממשיך את המסורת המסוכנת שהתחילה לפני 100 שנה של טמינת הראשו בחול. רק שימו לב מה אמר בוש ,בפעם הראשונה בריש גלי, שיש להתייחס לסבל הקהיליה הערבית-אמריקאית .כמה זמן ייקח לעליית כוחה באמריקה עד לכדי ניטרול הקול היהודי? מתוך אינטרס צר ואנוכי ,ישראל צריכה להינתק מהשטחים (אני לא בטוח שהפרדה נוסח א. מאן תחזיק מעמד מעבר לתקופת מעבר קטית). ההיתחפרות בצדקנות ובחתירה לצדק שהוא סובייקטיבי מטיבעו ,מסוכנת שבעתיים ממלחמה. אסמול הופתע ממה שהיה ידוע מזמן. לא אוסלו ניכשל אלא תהליך הפיוס. האופוריה של השמאל ב 93 הייתה בעוכרי התהליך .אוסלו נועד קודם כל לשנות הלכי רוח (שוב ,בתוכינו קודם כל ,מתוך אינטרס עצמי), אך מכיוון ששבע השנים האחרונות המשיכו להיתנהל עם אותה הדחקה ישנה ,תהייה זו צביעות נוספת לטעון שאוסלו ניכשל, משום שהוא לא יושם, ראשית על על ידי ישראל. לא יהיה שום שמץ של סיכוי לאיזושהי הבנה בעוד דור או שניים ,אם לא נחזור לקווי 67 ונעביר שליטה ריבונית בירושלים. בנוסף לעובדה שהמתנחלים יצרו לעצמם מציאויות ווירטואליות (אנחנו חיים בשיתוף עם שכננו הערבים, אנחנו האוואנגארד הציוני החדש וכו') מרביתם הם גם קורבנות של מדיניות צינית וצבועה של כל הממשלות, של ההדחקה המודעת, ייתכן ולא נוכל להחזיר הכל. כמובן שישום שכזה לא יביא לשום שלום-עכשיו ,אבל הוא נותן סיכוי תוך נטילת סיכון. האלטרנטיבה של מדינת אפרטהייד, של גרוש מסיבי ושך המשך חיים בטחוניים יוביל או לפשיזם אן להתמוטטות פנימית. כנגד כל הכתובות שפורסמו ,כולל כל אלו התימהוניות והמיתממות ,הביטו בכתובת זו. הפיסקאות הרלוונטיות לעיניננו הן אלו המתחילות ב "מדינת ישראל תהיה פתוחה..." (7 מהסוף) ו "אנו קוראים - גם בתוך התקפות הדמים..." (4 מהסוף) המינימום שצריך לעשות ,להבין ולהפנים את מה שכתבו שם (אולי הם ניסחפו בהתלהבות תמימה), לא מתוך קריצה ,תחמון ושקר עצמי, |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תלמד לקצר כפרה הסקירה ההיסטורית היתה פשוט לא לעניין אם הבנתי נכון הטענה שלך היא שקיים אינטרס להפטר מ"השטחים" מכיוון ש א)סיוע החוץ חיוני לישראל והמשך השליטה ביש"ע יסכן את סיוע החוץ לא נכון ולא נכון תבדוק מה התל"ג השנתי של ישראל ותראה עד כמה חיוניים 3 מיליארד דולר מדינת ישראל התחילה לקבל סיוע רק לאחר! 67 ב)שליטה על שני מליון ערבים היא מסוכנת כפי שהוכיחו 7 השנים האחרונות חוסר שליטה על שני מליון ערבים מסוכן הרבה יותר משליטה עליהם ג)חלוקת הארץ היא הדרך היחידה להבטיח פיוס עתידי הגיע הזמן להתעורר החלוקה שבוצעה עד כה רק החמירה את היחסים בין יהודים לערבים. נראה שהמשך המגמה הזאת לא יביא להבנה עתידית אלא להפך ינציח את הסכסוך ד) המשך הכיבוש יביא לפשיזם או התפוררות שוב טיעון שעומד בניגוד למגמה ההיסטורית החברה הישראלית התפתחה ב50 השנים האחרונות,במיוחד לאחר! 67, לכיוון של חברה יותר חופשית ויותר פתוחה בניגוד מוחלט לתחזיות של מתנגדי הכיבוש בעוד ש7 השנים האחרונות , השנים ה"בתר-כיבושיות" , הביאו את החברה הישראלית לסף התפוררות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשתדל לקצר למרות שמסוכן להתייחס לנושא ב 9 שניות של sound bites וההקשר ההיסטורי חיוני .שום דבר לא נולד מוואקום. (ולמרות זאת ,תודה שקראת הכל בסבלנות) א) אינני יודע מה גילך שתיזכור את מלח' יום כיפור. לסיוע השנתי ,שתועלתו לא נימדדת רק במח' הנהלת חשבונות, ישנם אספקטים הרבה יותר משמעותיים .הרכבת האווירית המסיבית ב 73 הצילה את המלאים המדולדלים של צה"ל ,וספק אם המלחמה היתה מסתיימת כפי שהיסתימה לולא הסיוע ההוא. במאמר מיום שישי האחרון של הארץ, מדווח אמיר אורן שצה"ל הוריד רמות מלאים אל מתחת לקו האדום מתוך הסתמכות על מחסני החרום האמריקאים. ב,ג,ד) כמו שטענתי והראו אחרים ,שבע השנים הארונות לא היו "בתר-כיבושיות" אלא אולי "יתר-כיבושיות", תהליך אוסלו לא קוים bona fide *כרוחו* וכאן טעותם של העכשיוניקים משמאל ושל הכיבושניקים מימין. אם מתוך התלהבות אקסטטית לא ריאלית משמאל ,או מדחיית המציאות מימין. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |