 |
כפי שאמרתי בדיוק בהודעה הקודמת, אני לא מתרשם מאימרות כגון "אם לא היה לך מזל, היית יכול להיות כמוהם." העובדה היא שאני לא כמוהם, אחרת הדיון היה מתנהל אחרת.
אם מישהו, גם לאחר עזרה, גם לאחר תמיכה, גם לאחר עידוד, גם לאחר הכשרה, משתכר ברמה מסויימת, ואדם אחר משתכר יותר או פחות, מה עניין הממשל ל"עזור" לאחד לעומת האחר? הרי זו פגיעה חדה _בדיוק_ באותה פעולה של עידוד - ירי של המדינה ברגלה שלה. איך אפשר מצד אחד לומר "אנחנו רוצים לעודד אותך לעבוד ולתרום לקהילה" ומצד שני לומר: "אם לא תצליח, לא נורא, ממילא תקבל משכורת דומה?"
אני אולי מוכן להסכים לשיטת ביניים כזו: כל אדם, באשר הוא, טוב או רע, אויל או גאון, חזק או חלש, יקבל תקצוב, באמצעות תלושים, ולא באמצעות כסף, על מנת שלא יוכל לנצל תקצוב זה בשביל לסדר לעצמו כבלים ואז לבכות שאין לו אוכל.
מי שרוצה מותרות, שיעבוד. מי שרוצה טלויזיה פרטית, שיעבוד - טלויזיות ציבוריות יתוקצבו ממשלתית (עם ספונסורים, לעת הצורך). מי שרוצה חיבור אינטרנט מהיר - שיעבוד. חיבורים איטיים דרך הטלפון ינתנו חינם או בסבסוד (או שלא, בזק מסתדרת עם זה יופי.)
כך לכל המותרות. אין לי מושג אם מערכת כלכלית כזו יכולה לעבוד, אבל כיון שמשום מה לאנשים יש התנהגות לניסויים ארוכי-טווח ורחבי-היקף בבני-אדם, לא נראה לי שאוכל לבדוק זאת. נו, מילא.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש