|
||||
|
||||
האלבום של בק, טוב בהחלט בעיני, אבל מזכיר מאוד נסיון להיות ניק דרייק. ההתלהבות הגדולה ממנו והסופרלטיבים המוגזמים אולי מעידה על כך שרוב מבקרי המוזיקה בארצנו חושבים שלפני שנות השמונים, גג אמצע שבעים, לא קרה כלום בעולם. אלבום טוב, אלבום יפה, אבל לא מחדש כלום. |
|
||||
|
||||
אלוהים לא יכולתי לנסח את זה יותר טוב גידי |
|
||||
|
||||
באמת, למה דווקא ניק דרייק? דרייק הוא יוצר נהדר מסוגו, מאוד אישי, אבל כמו שאמרו פה, גם הוא נשען על מסורת של Singer Songwiters , כולם אישיים מאוד. העובדה שעומד פה בחור נאה ומוכשר עם גיטרה היא לא כזאת יוצאת דופן - מפיט סיגר ועד ג'יימס טיילור היו הרבה בחורים נאים עם גיטרה שכתבו את שיריהם בעצמם. יכול להיות שההשוואה לדרייק, שהתחיל להיות פופולרי פה בשנים האחרונות, באה פשוט מהרצון לשווק את בק כמוצר "מוכר" (familiar), כמו המשפט "אם אהבתם את הדיסק הזה, תאהבו גם את ...". |
|
||||
|
||||
אוקי יש המון משוררים ששרים ומלחינים את שריהם. פיט סיגר גון באלז אבל שמעתי עוד כמה אלבומים של בק ושם הוא נשמע שונה באלבום הזה הוא גםאימץ לעצמו שירה מלנכולית סטיל ניק דריק ועובדה שאני לא היחדי שחושב כך |
|
||||
|
||||
בק, אם לא הבחנת, נוטה לשנות סגנון מאלבום לאלבום (דבר מאוד מעצבן עבור אנשים כמוני, שקנו אלבום אחד עד סמך חיבה לאחר, ומאוד לא נהנו). אז הפעם הוא בחר בסגנון שקט (מסיבות ידועות). למה ישר להאשים אותו בהעתקה? מה המיליטריזם הזה שלך בכל מה שנוגע במוזיקה? 1400 דיסקים, אבל זה נשמע כאילו אתה מאזין רק לשניים מהם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |