|
מעניין אם התגובה הזו תיחשב להולמת את רמת הדיון...
כשקראתי את המאמר לא יכלתי להפסיק לחשוב על מערכות היחסים שלי. בדרך כלל כשמתחילה מערכת יחסים, יש בה איזו שהיא שניות - רגע אחד נראה שיש לה 'ספין' למעלה, ורגע שני נראה שיש לה ספין למטה, ולפעמים זה מרגיש כאילו זה הולך גם למעלה וגם למטה באותו הרגע. סופרפוזיציה של רגשות, עם איזו שהיא משוואת הסתברות, לחיוב או לשלילה, שאף אחד לא יודע לפתור את כל המרכיבים שלה, ולנבא מראש את התוצאה. כל עוד לא מודדים את מערכת היחסים, לא קורה כלום. אבל אם מתחילים לשאול שאלות כמו 'מה דעתך על הקשר' 'את אוהבת אותי?' 'אתה חושב שנתחתן מתישהוא?', בדרך כלל קורסת המערכת לערך אחד, חיובי או שלילי. אבל אנחנו עדיין לא יודעים אם הכל היה קבוע מראש והמדידה רק גרמה למערכת לקרוס לערך שהיה חזק יותר ממילא, או שהמדידה היא זו שיצרה את הערך שנמדד, ולו לא הייתה המדידה, הייתה התוצאה הסופית יכולה להיות אחרת.
|
|