 |
אחרי מלחמת ששת הימים, וגם אחרי יום כיפור, ראשי צה''ל חיפשו בנרות אנשים לתת להם צל''שים. הם פחות או יותר כפו על המפקדים לתת להם רשימות של ראויים לצל''ש. הרבה מאוד חשו שאין שום דבר מיוחד במה שעשו, וחשבו שזה לא נאה ולא יאה לקבל צל''ש על פעולה שבה נהרגו חברים שלהם - זה שהם הצילו אדם אחד זה לא משהו לקבל עליו צל''ש, לשיטתם, כי זה חלק יסודי מהתפקיד שלהם. אבל זה שנהרגו אנשים - זה כבר סיבה טובה שלא לקבל צל''ש.
את הצל''שים היה צריך צה''ל יותר מאשר החיילים עצמם. צה''ל היה זקוק לגיבורים. החיילים היו זקוקים להתאוששות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש