בתשובה לדוד גונן, 30/11/02 1:20
קלות הדעת שבמשיחת קולמוס 111378
alexkyd • בתשובה לדוד גונן יום ו', 6/12/2002, 3:52
ידידי דוד, הראייה שלך את הדברים פשטנית עד כדי נאיביות. לכל מטבע שני צדדים, ולכל טענה שלך ישנו צד נוסף, אחר, ושאינו פועל לטובתנו. בכלל, הטענות שלך נפוצות בקרב וחביבות על הימין הישראלי כמשקל נגד לשאלות שמועלות בקשר להגיון שבפעולות הטקטיות אותן נוקטת ישראל בניהול הסכסוך עד כה. על כן, כשירות לציבור, אנסה להציג צדדים נוספים לטענות אלו:

1. "נכון שהעולם התרגל לכניסה ויציאה שלנו לשטחי יש"ע. זה פשוט. אחרי כמה פעמים זה כבר "לא סיפור" ".

ומנגד, העולם גם התרגל לכל כניסה של מתאבד פלסטיני לשטחי ישראל ואח"כ ליציאה שלו לכיוון גן-עדן ביחד עם X קורבנות ישראלים תמימים (על פיגועים בשטחים אני כבר לא טורח לדבר).
טענתך נובעת מהלך רוח כללי הגורס כי "עכשיו, לאחר שנתיים של מתאבדים ובמיוחד אחרי ה-‏11 בספטמבר, העולם מבין אותנו יותר, האמריקאים לצידנו, ולכן אפשר לעשות מה שרוצים בשטחים". מספיק לפתוח CNN/SKY NEWS/BBC/FOX בזמן פיגוע או אחריו כדי להבין עד כמה האשלייה הזו רחוקה מן המציאות. למעשה, אפשר אפילו להשתיק את הטלויזיה ולהסתפק בכתוביות הרצות בלבד: המחבלים מכונים בכתוביות אלו "PALESTINIAN MILITANTS" ולא טרוריסטים. עד כדי כך העולם אוהב אותנו, שמתאבדים מהג'יהד האיסלאמי והחמאס הם "אנשי ארגון צבאי פלסטיניים", "אנשים צבאיים". ככאלה, יש בעיני המכנים אותם כך מידה של לגיטימיות לפעולותיהם (גם אם הן מכוונות כלפי חפים מפשע). מכאן נובע, שכפי שכניסה לשטחי A הפכה ללגיטימית במידה מסוימת בעיני העולם, כך גם פיגועי התאבדות בשטחי הקו הירוק. עתה, עלינו לשאול את עצמנו מה יותר חשוב כיעד לאומי: השגת לגטימיות לעוד שני טנקים במוקטעה, או שלילת הלגיטימיות מהטרור הפלסטיני.

2. "הדרך לנצחון גדול יותר, רצופה נצחונות קטנים יותר. העובדה שמגיעים למוקטעה ומפוררים לאט-לאט את החדרים היא נצחון קטן אבל משמעותי. מי שרואה את החדרים ההרוסים מעכל במוחו את העליבות של עראפת. זה מחלחל וזה יתקבל."

מי שחושב שמה שיחסל את ערפאת (פוליטית ודיפלומטית בעולם, ללא קשר למצבו הפיזי) הוא עוד חדר עלוב ומתפורר במוקטעה המצולם ומשודר בעולם, אינו יודע מיהו האיש ומניין בא. זכרוני הולך רחוק אחורה, למחוזות ילדותי, בהם נראה בחדשות בטלויזיה איש מכוער עם זקן, כובע מצחייה צבאי ומדי הסוואה, הבורח עם חבורת אנשים ונס על נפשו מביירות, לעבר גלות בטוניס. גם כילד, העליבות של ערפאת באותו מעמד חלחלה אלי כפי שחלחלה אצל כל מי שראה תמונות אלו. וראה זה פלא, 20 שנה מאוחר יותר, אותו ערפאת עדיין חי ובועט. ירימו נא יד ויצביעו כל אלו שחשבו אז, ב-‏82, שערפאת גמור ומזה הוא כבר לא ייצא. מן הסתם, כמעט כולנו הצבענו. מצער שגם היום יש כאלו החובשים שעוד קיר במוקטעה זה מה שישבור את האיש ואת שמו בעולם.
מי שחושב שמה שיחסל את הטרור הוא עוד תמונה של חדר עלוב ומתפורר במוקטעה, לעומת זאת, הוא שוטה גמור.

3א. "בכל כניסה לשטחי A צריך להפיל עמוד חשמל אחד או שניים. הפסקת חשמל גורמת למריטת העצבים של הפלשתינים, שיבוש תוכניות היום-יום וכד'. נצחון קטן ללא נפגעים פלשתינים מיותרים הוא נצחון כשלעצמו."

ואיזה תכניות יום-יום יש לפלסטינים בדיוק שניתן לשבש בימינו? הרי ממילא צה"ל נמצא בכל ערי הגדה מתחילת "חומת מגן" זולת הפוגות קצרות, ומטיל שם עוצר רוב הזמן, שוב זולת הפוגות לא ארוכות. מה כבר תעזור הפסקת חשמל בשבירת הפלסטינים? לא יוכלו לשחק בפליי-סטיישן שאין להם במהלך פעולה של צה"ל?
טוב היה אילו ישראל הייתה מנצלת את שהייתה בשטחים דווקא להטבת התנאים בהם חיה האוכלוסיה האזרחית שברובה אינה עוסקת בטרור, ובכך מציבה משקל-נגד להסתה הפלסטינית. אולי אפילו מונעת פה ושם מפלסטיני צעיר ומיואש להפוך למתאבד מבלי "לנטרל" אותו ("לנטרל" כמו בבדיחה על אריק שרון ששואל ילד עזתי בן כמה הוא ולאחר שזה עונה כי בקרוב יגיע לגיל חמש אריק מציע לו לא להתפס לאופטימיות מופרזת).

3ב. "הילדים האלה שזורקים אבנים על הטנקים יתפתחו למחבלים. הייתי מעביר בכוונה טנק במרכז העיר ו"אוסף" לחקירה זורק אבנים אחד או שניים בעזרת כוחות שהכנתי מראש. מהר מאוד זה ייפסק ותגדל ההרתעה."

כאן כבר מתנבא הכותב לכך ש-‏100% ממי שזורק אבן על טנק, אח"כ נכנס עם חגורת נפץ לאוטובוס. לפיכך, יש לאסוף את זורקי האבנים ולכלוא אותם במת"כ צה"לי כדת וכדין, ולהעבירם גם לחקירות שב"כ.
ראשית, ישנה בעיה סטטיסטית קלה עם ההנחה שרוב זורקי האבנים מוכנים להתאבד בבוא היום. אמנם רבים הם אלו שהתאבדו כבר, ורבים עוד יותר אלו המתכוונים לעשות כן, אך עדיין הם אינם מגיעים ל-‏50% מאלו שאי פעם זרקו אבנים.
שנית, רצה הגורל ובעוונותיי יצא לי לשרת באותם מת"כים הנזכרים לעיל. במת"כים אלו (מתקן כליאה בעגה צבאית) כלואים זורקי אבנים, חורצי לשון, מקלפי תפוחים ושאר פלסטינים שלפעמים נעצרים בגלל העיניים היפות שלהם, שכנראה יפות מדי עבור המג"בניק המתבונן בהן. כמובן שמצד שני רבים גם עצורים על כך ששלחו/תכננו/ניסו ונכשלו/ניסו והצליחו לבצע פיגוע. הבעיה מתחילה מרגע ששמים אותם יחד, באותה מכלאה ובאותו אוהל. מעבר לחוויה הרקטאלית הקשה אותה עוברים נערי האבנים (במיוחד יפי העיניים שהזכרתי למעלה...) בלילות הראשונים, מובטח שבין גדרות המכלאה, ילמדו אותם נערים את כל מה שדרוש ע"מ להיות טרוריסט עם דיפלומה לכשישתחררו מס' חודשים מאוחר יותר. האם אותו נער בן 14 לצורך העניין שזרק אבו על טנק, היה הופך למחבל אילו היה מטופל אחרת (אולי מעצר של 24 שעות במתקן השהייה קטן ומקומי ואח"כ קנס לאבי המשפחה?)?

ככלל, נראה שכל התירוצים הבנאליים לפעולות השלומיאליות שלנו בשטחים שנשלפים תמיד (שלומיאליות ברמה האסטרטגית של מקבלי ההחלטות, לא ברמת החיילים בשטח), יותר משנועדו להסביר רציונל כלשהו שעומד מאחוריהן, נועדו ע"מ להצטדק בעיני עצמנו. הריח העולה מהסיבות לפעולות ישראל כפי שהן מוצגות הן ע"י דוד והן ע"י הפוליטיקאים המחליטים עליהן, הוא ריח של "אין לנו מושג מה לעשות, אך נעשה כי יש לנו סיבות טובות לעשות, וכי העם רוצה שנעשה". מעבר לכך, הגיע הזמן שנכלכל את צעדינו בגישה של "סוף מעשה במחשבה תחילה" ולא להיפך. גם נסיון לראות דברים באוביקטיביות, ולא דרך משקפי " אנחנו צודקים", יעזור ואולי יזרז פתרונות.
קלות הדעת שבמשיחת קולמוס 111546
דאבנפורד • בתשובה לalexkyd יום א', 8/12/2002, 5:10
בכל המסמך הארוך והמפואר הזה, אתה בסה"כ שולל מספר דברים אך אינך מציב אלטרנטיבה.

לא ארצות אירופה ולא המערב הם אלו שצריכים לקבל את המסרים שישראל שולחת. ישראל לא צריכה להתחנף לאף-אחד ולא צריכה ולבקש רשות מאף-אחד. עצירת הטרור חייבת להיות מוחלטת בידי בני האדם כאנשים חופשיים וזה חייב להיות הקו המנחה של מדינת ישראל כמדינה חופשית.

פיגועי ההתאבדות הם פשע כנגד האנושות וכך צריך להתייחס אלייהם, גם אם רחוק משם באוסטרליה זה לא מעניין אף-אחד. למישהו פה אכפת מהמצב הכלכלי בארגנטינה? בסומליה? מהמצב בסיירה-לאון? אז מה אכפת לך מה חושבים בCNN או בכלל? זה משנה? המתים יחזרו לחיים והפיגוע הבא ימנע בגלל שאיזה זקנה בפלורידה תסכים איתך?

המסר בעולם חייב להיות ברור - שמי שמאפשר לטרור לצמוח משטחו חייב לשלם את המחיר המלא. בארה"ב הבינו את המסר הזה הרבה יותר טוב ממה שחושבים כאן. אף נשיא אמריקני לא ישב בשקט בשעה שמדינות טרור כמו איראן על סף הצטיידות גרעינית. נראה לי לפעמים שאנשים לא קולטים איפה הם חיים. מלחמת עולם שלישית זה דבר שהמין האנושי יצטרך להתמודד איתו בשלב זה או אחר וצעדים חייבים להינקט על-מנת למנוע אותה. וסיום הסכסוך במזרח התיכון זה המפתח. אבל ישנם מפתחות אחרים שמדינת ישראל חייבת לנקוט. הנה כמה הצעות:

1) אלטרנטיבה טכנולוגית לאנרגייה מבוססת נפט.

2) חיישנים המסוגלים להריח חומר נפץ וסורקים המסוגלים לסרוק אנשים בצורה אוטומטית.

3) התקנת ציוד ריגול בכל רחבי הרשות הפלסטינית עד לביוב האחרון.

4) בעבר כאשר היה צורך במידע מודיעיני, היו מביאים את האדם הכי מתאים לספק אותו. מדוע לא מביאים את אחמד יסין לחקירה? ומה עם נאסראללה וחבריו? ואיך זה בדיוק שבן-לאדן פועל באמצעות האינטרנט ואף-אחד לא תופס אותו?? המודיעין העולמי - בקאנטים. ישראל צריכה ללחוץ להקמת קואליציה עולמית נגד טרור ולהשתמש בכל הכח שברשותה על מנת לפנח מענה לכל איום בכל רמה וזה כולל את טרור המתאבדים ואת הטרור באינטרנט.

5) חייב להעשות פרוק מאסיבי של התנחלויות ויצירת קו, אשר יהיה קו שחור ולא קו ירוק, קו טכנולוגי מהמעלה הראשונה שיאפשר סיכול של כמעט 100% פיגועים באמצעות הטכנולוגיה שהצעתי.

6) ישראל חייבת להוריד את נטל המס כדי לאפשר צמיחה כלשהיא.

7) חייב לקום גוף רציני בראשות ראש ממשלה לשעבר שיבדוק איך אפשר ליעל את המערכת הכלכלית בישראל.

8) הקנאביס חייב להפך חוקי. אין כמו תעשייה של 1000 מיליאדר דולר בשנה כדי לסבר את האוזן (והכיס).

9) חייב לקום קזינו בישראל.

10) חייבת לשבת מפלגה ערבית בממשלה המסכימה לתנאי יסוד הקובעים כי תקום מדינה פלסטינית בשטחי הגדה ורצועת עזה אבל גם קובעים כי לא ינתן פרס לטרור וכל רוצח יענש ושולחיו יענשו, ושולחי שולחיו יענשו.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות