 |
כאן אני חולק עליך.
המושג "אמונה" על פי תפיסת היהדות איננו שם פעולה או שם עצם בעלמא כמשתמע מפסוק כגון: "צדיק באמונתו יחיה" אלא תכונה עצמית כמו חכמה.
כשאומרים על אדם מסויים שהוא חכם אין הכוונה שהוא מחזיק בהרבה חכמה בכיסו, אלא שקיימת אצלו תכונה עצמית מסויימת הניתנת לתיאור על יד המילה חכמה.
בעוד שעל תכונה כגון חכמה ניתן בקלות יחסית לשים את האצבע (אם כי להצביע בכיוון כללי בלבד) את תכונת האמונה קשה לאתר ולפרש. היהדות מגדירה את אותה תכונה כחיים כלומר תכונת הקשר לבורא עולם וממילא התכונה המאפשרת חיים כלשהם.
ובחזרה לענינינו. יתכן שאדם מסויים ה"חוזר בתשובה" טוען למניע שכלי כלפי עצמו וכלפי הזולת. יתכן שאדם העושה תנועה הפוכה ומתרחק מן התשובה מסתתר מאחורי טיעונים זהים, אולם טענות אלו הם חיצוניות בעלמא. למעשה אני מכיר די הרבה חוזרים בתשובה, (גם אני עצמי משתדל לחזור מעת לעת בתשובה) ואין בינהם אף אחד שיטען שעשה זאת משיקול שכלי צרוף. שיקול שכלי הוא לא דבר שמניע אנשים לחזור בתשובה. נניח שאכן שוכנעתי בכל הטענות של מחזיר בתשובה פלוני אולם טוב לי בחילוניותי איזו סיבה יש שאשנה את אורח חיי עבור נזיד טיעונים שכליים? אז האל טוב. אז מה. גם לי טוב. אז יהיה לי רע בגיהנום, בסדר. שמענו. גם לא בריא לעשן....
מה שנחוץ כדי שהאדם ישנה את אורח חייו ובמידה מסויימת יהרוג (ויוולד) מחדש זה הרבה יותר ממקבץ שעשועים אינטלקטואליים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש