|
את צודקת שכשבוחנים את מעשיה של יעל במשקפיים מודרניים היא יוצאת רוצחת קרת לב. אבל באותם משקפיים מודרניים, גם גיבורים אחרים לא יוצאים כ"כ טוב- שמשון למשל, תפס 300 שועלים, קשר אותם בזוגות, זנב אל זנב, הצית את הזנבות באש ושילח את השועלים האומללים בשדות הפלישתים. במה חטאו השועלים שככה נעשה להם? והאיכר הפלשתי הפשוט, שלא קובע את מדיניות עירו, ואין לו השפעה עליה- למה לחסל לו את היבול? אין ספק שגם הישראלים התנכיים וגם שכניהם לא הצטיינו במיוחד בתחום זכויות האדם, והתנך מלא דוגמאות מזעזעות.
השאלה היא אם נכון לשפוט מעשים מהעבר הרחוק לפי כללי התנהגות ומוסר עכשוויים. אני אישית משתדלת להחיל את הדרישות המוסריות המודרניות רק על העבר הקרוב- נניח המאה האחרונה. ובהדרגה, ככל שהולכים אחורה בזמן אני גם מצמצמת את השיפוט המוסרי המודרני, עד שבשלב מסויים- אני רק מקשיבה, בלי לשפוט בכלל. התנך בהחלט שייך אצלי לשלב הזה, של אי-שפיטה מוחלטת. אבל זאת אני.
אגב לגבי יעל, יש לי הרגשה שהאירוח באוהלה כלל יותר מאשר אוכל. שופטים ה כ"ז: "בין רגליה כרע נפל שכב, בין רגליה כרע נפל, באשר כרע שם נפל שדוד". [אבל אולי זה לא מה שזה נשמע...]
|
|