|
||||
|
||||
אני חוזר על תוכן הודעתי "למען הסר ספק" כל הויכוח הזה נסמך על דבריי בתשובתי לאלכסנדר מאן: "לא דברתי על צדק" אני חוזר ואומר דבריי אלה התייחסו רק לשאלת מיקום הגבול. הסברתי כמה פעמים שגבולות 67 אינם חרוטים בשטח ואינם שונים מכל גבול מוסכם אחר, והגישה בשמאל שאלה "גבולות הצדק" הייתה נתקלת באותה תגובה פלשתינית שאנו רואים עתה לו נוסתה, בדיוק כשם שכל התחזיות שלי מתממשות לנגדנו בימים רעים אלה. אמרתי שהאמונה העזה שהפלשתינים יקבלו גבולות אלה בניגוד לכל מה שאנו שומעים יום יום מפיהם ומהרדיו והטלויזיה שלהם היא גישה שמבוססת על התנשאות, בבחינת אנו יודעים מה הגבול שטוב להם וכל מה שהם אומרים זה "סתם". המשתתפים כאן , אתה ואחרים , ניצלו משפט יחיד זה כדי להציג אותי כמי שהצדק לא חשוב לו והתחילו להביא נושאים שונים שכלל לא דברתי עליהם. אתם יכולים להעלות נושאים של צדק. הצדק חשוב גם לי ובמידת האפשר אוכל להתייחס לטענותיכם בנושא זה. אבל כל זה לא קשור במה שאמרתי. זה הכל ואני מקווה שעכשיו זה מובן. |
|
||||
|
||||
צדק? אני אמרתי צדק? הגישה שהצגתי היא תועלתנית לגמרי. השאלה שהצגתי לא הייתה "מי צודק" אלא "איך נייצר פתרון יציב". ואני חושב שמבעד לערפל האידאולוגיה של אסף דרעי ניתן לחלץ גם את אותה שאלה. האם ניתן לפתור את הסכסוך הישראלי פלשתיני מתוך ויתור ישראלי מודע לשם השגת מדינה פלשתינית דמוקרטית ויציבה בין ירושלים לירדן? |
|
||||
|
||||
אכן לא דברת על צדק ואני בלבלתי אותך עם משתתף אחר )גיל לדרמן. בגילי המתקדם זה נסלח( וחשבתי שהתייחסת לצדק בהודעה אחרת שלך. אבל באמת איני רוצה להיכנס לטענותיך כאן. שים לב למאמרי המקורי. שים לב לתגובת אלכסנדר מאן שהתייחסה פחות או יותר לנושא מאמרי, ושים לב למה שקרה אחר כך: סטיה מוחלטת מדבריי, לפחות במאמרי זה. לפעמים אני לא שם לב לסחיפה ונסחף איתה. אבל כשאני מצליח להבחין בכך אני משתדל לשים לה קץ. כל דבר במקומו. |
|
||||
|
||||
ברוך הבא לאייל דוב ;-) תגיד לי, ברצינות, זו פעם ראשונה שדיון באייל מתפרש לאלף ואחד נושאים אחרים? ב-ח-י-י-ך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |