בתשובה לדפנע, 22/10/00 12:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני שאלתי אודות התנדבות החובה. תיארתי לי גם שזו תהיה התשובה. העובדה שהתנדבות חובה איננה התנדבות אלא חובה אינה גורעת כהוא זה מחשיבותה של החובה. התירוץ הסמנטי של מתנגדי החובה למיניהם הינו קלוש, בלשון המעטה. והרי לך דוגמא לקיטלוג לגיטימי: למרות שאינני מכיר את תולדות חייו וצפונות נפשו של אדם המסרב ל"התנדבות"-חובה מן הטעמים הסמנטיים דלעיל - אני רואה עצמי חופשי "לקטלג" את גישתו של אותו אדם כאגואיסטית וחסרת-רגישות חברתית. מסקנה הגיונית מהנ"ל היא כי אותו אדם הוא אגואיסט חסר-רגישות, אלא אם כן יש לי נתונים נוספים אודותיו. עם כל הרצון הטוב, דפנה, לא ניתן לנהל בינך לבינך מעין משפט פלילי בו תידרש הוכחה ברמה של "מעל לכל ספק סביר" לגבי כל התרחשות הנקלטת בחושים. כדי לחיות, נדרש האדם לשיפוט ביקורתי על הסובב אותו, וזה כולל את חבריו בני האדם. כאמור, בהעדר נתונים נוספים - מסקנה סבירה משיפוט ביקורתי שכזה "תקטלג" אותך כאדם אגואיסט וחסר-רגישות עקב עמדתך בנושא "התנדבות"-החובה ולא בלי צדק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כל קיטלוג הוא לגיטימי, וצר לי אם זה מאכזב (או משמח) מישהו, אבל אף פעם לא הרגשתי שיש לי יתרון על מישהו. בהחלט יכול להיות שאני אגואיסטית וחסרת רגישות. אני עדיין חושבת, למרות הכל, שאם מישהו מתנדב כי זה משהו בו, הוא יעשה את זה כל חייו, ואם לא - ראוי שידריכו אותו לזה, כמו שעושים בעבודה סוציאלית, או בתואר שני. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |