בתשובה לאדון חרדון, 03/12/02 14:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נדמה לי שבקרב ציבורים מסוימים בחברה הישראלית יש איזה שהיא כמיהה לקטסטרופה המושיעה שתאפשר להם להחלץ מתוך הקפאון הנוכחי של העימות הנוכחי -מלחמת התשה אינסופית ללא יכולת הכרעה של שני הצדדים. המגה-פיגוע,מלחמת העולמות בין המערב (הנצרות?) לבין האיסלאם,הדמוניזציה של האויב הפלסטינאי והמשך מלחמת הקיום האין סופית של העם היהודי וגורלו כמיעוט נרדף,הם חלק מהדוגמאות לכמיהה למלחמת עולם שלישית שתיצור פה סדר אזורי חדש ומדינת ישראל תולד בשנית חזקה יותר טהורה יותר ויהודית יותר (שמא גם אמונית יותר) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכירה גם כופרים גמורים שהיו מקבלים מלחמה בזרועות פתוחות. מלחמה נתפסת כצעד היחיד שיעצור את הטרור המתגבר (ברמה הבינ''ל, לא רק הישראלית). מן משהו כמו ''עדיף שייהרגו כמה במלחמה מאשר שנמשיך לחיות בפחד''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |