|
||||
|
||||
למשל, יש פרשנות שקובעת כי כל איבר ואיבר בגוף נוצר למטרה מסוימת ושיש בו תועלת (כמו התוספתן?), ומטרת האצבע הקטנה היא "לקנח האוזן". כל אצבע שייכת לחוש אחד, והזרת עומדת כנגד חוש השמיעה. על זה מוסיף התלמוד ואומר שהסיבה שהאצבעות עשויות כיתדות היא "שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יניח אצבעותיו באזניו". אכן, סוף מעשה במחשבה תחילה. יש מדרש נאה שמחשב את גודל העולם בזרת של אלוהים "ושמים בזרת תכן" (ישעיהו) והארץ היא שליש מהזרת, והעולם כולו הוא אחד חלקי 3200 מהתורה שאמר זכריה "אני רואה מגילה עפה ארכה עשרים באמה". האם מישהו יכול לקשר את הדברים האלה יכולים לפתרון הקושיה? אגב, בעדות מסוימות נהוג לטבול את הזרת בכוס הדם, סליחה היין, בליל הסדר בזמן דיקלום עשרת המכות. --------------------------------- *מישהי כתבה למעלה (עפרונית?) על דבר שלימד אותה חכם אחד - חובשים כיפה כדי לשים גבול. מה חכמה באימרה הזו? כדי שזו תהייה אימרה חכמה, צריך קודם כל לקבל את ההנחה הבסיסית של אותו חכם, והיא שיש "למעלה" וגו'. |
|
||||
|
||||
תן לי לנחש: האצבע עומדת כנגד חוש הריח. (ותפקידה לחטט באף) הקמיצה עומדת כנגד חוש הראיה. (ותפקידה לנקות את העיניים בבוקר מהג'יפה בפינות) האגודל כנגד חוש הטעם. (ותפקידו להמצץ) האמה היא כנגד חוש המישוש. (ותפקידה למשש במקומות שהצניעות יפה להם) |
|
||||
|
||||
חוש מישוש - כי האמה היא הגדולה ביותר. אני לא בטוח אם מותר למשש באותם מקומות שדמיונך מוליך אותך - אסור לנשק שמה - אם כי אולי יש איזה היתר מסוים. אתה יודע איך בודקים בתולה בשיטה מדעית? |
|
||||
|
||||
אני חושש שכל השיטות לבדיקת בתולות שאני מכיר הן בלתי מדעיות בעליל. החכימני נא. |
|
||||
|
||||
ביתו של רב זרח ממאה שערים היתה נבדקת בכל ערב על ידי אביה אם היא בתולה. יום אחד יצאה בת הרב העירה, ופגשה בבחור ששינה את מצבה. לאחר מכן, נחרדה הבחורה, מה תעשה לעת ערב, כשאביה יבדוק שוב את בתוליה וימצא שהם אינם. הציע לה אותו העלם להשתמש בחתיכה מתוך נקניק סלאמי שהיה במקררו. באותו ערב לאחר הבדיקה, אמר רב זרח לביתו: ביתי ביתי, זה כעשרים שנה שאנוכי בודק בתולין, ועד כה טרם נתקלתי בבתולין שכה כשרים הם, עד כי הבד"ץ נתן עליהם את חותמתו! |
|
||||
|
||||
הבדיחות שלך משעשעות עד 0 מקום |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני בכלל לא מאמינה בסגולה אז בבקשה לא לכתוב לי אותה |
|
||||
|
||||
קבוצת מבחן - שתי שפחות אחת בתולה השניה בעולה. מושיבין אותן על גבי חבית יין. גם את הנערה נשואת הבדיקה מושיבים על חבית יין ובודקים אם עולה ריחה. אם נודף ריח בעולה היא. אגב, אם לא נודף ריחה, משקים ומאכילים אותה כדי להשיב נפשה ואז החתן בועל אותה שנית ובודק פעם נוספת אם יצא דם. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
היי! זה עוד מקרה שבו המדידה משפיעה על התוצאה! |
|
||||
|
||||
כדי לחסוך לכם התלבטויות ובעיות, אני מוכן, בהתנדבות מלאה, לבדוק בתוליה של כל בת ישראל. פניות בכל שעות היממה תיעננה בשמחה. |
|
||||
|
||||
אני לא חושבת שזה קשור בעובדה שיש או אין אלהים. זאת אומרת, לא מבחינתי לפחות. כמו שאני רואה את זה, הדת תפקידה לעצב. מטודה תרבותית חינוכית אם תרצו. הרעיון שאדם, כל אדם, מבלי קשר לעובדה שיש לו או אין לו אמונה באל מסויים, מקבל תחושת ענווה וצניעות מסויימת, יפה בעיניי. _________ העלמה עפרונית, אחרי ארבעה ימים מלאים במטודות תרבותיות-חינוכיות-חילוניות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |