בתשובה למשה דורון, 20/10/00 9:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפני כשנתיים הייתי בהר עיבל וב"מזבח יהושע". המקום אמנם מעניין מאד, אבל אין לי כל ספק שבימי מתיחות אין לאשר טיולים בהר, אליו מגיע רק כביש אחד באורך 10 ק"מ מהיישוב היהודי הקרוב (שבי-שומרון) והחשוף לפיגועי ירי ומטענים בימים אלו. מקום טיול מוכר וידוע - עלי לציין שטיולים מאורגנים בהר עיבל זה עניין ממש של השנים האחרונות. בכל השנים שלפני האינתיפאדה הר עיבל לא נחשב לאתר טיולים (לעומת מסלולים רבים אחרים ובהם הרי גריזים וכביר הסמוכים). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה אם היה צריך לאשר את הטיול כיום או לא (על פי התוצאות וודאי שלא) היא לא הנקודה. הנקודה היא ההשוואה הנלוזה בין השימוש שעושים הפלישתים חיות האדם, החבורה השפלה הבזויה, שתכונות האופי הבולטות שלהם הם רצחנות, שקר, גזל וניאוף, בילדיהם (וכבר העיר דורון יערי ובצדק שאביו של אותו מוחמד אומלל שהלך לקנות קולה ומצא את עמצו בעין הסערה למעשה מתחבא מאחורי ילדו) לבין חבורת מטיילים יהודיים שלרגע לא חשבו שהם הולכים לקרב שיסכן את ילדיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ורגע לאחר התגובה אני שומע על הרצח הבא. לרצוח מתנחלים זה בסדר, אנשים מסוגו של רון הכשירו זאת, אולי קצת בשר חיילי גולני יוציא את ראש ממשלתנו ההמום מן השוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אפשר להמשיך, לטמון את הראש עמוק בחול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משה, נדמה לי שיש דברים שגם יהודים בכל הדורות היו מוכנים להקריב את ילדיהם עליהם. קוראים לזה ''קידוש השם'' ותחושתי האישית לגבי הבחירה הנוראה הזו היא אמביוולנטית. מצד אחד, זוהי גבורה שאין למעלה ממנה. מצד שני, זו המתה של ילד חסר ישע. בכל מקרה, גם הערבים שולחים את ילדיהם למות על מטרה שבעיניהם היא נעלה. בעינינו זריקת אבנים על חיילים היא פשע, אבל בעיני הערבים ההתאבדות הקולקטיבית במצדה, למשל, אולי נתפסת כאכזריות נוראה ומיותרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר והנושא טעון אני רוצה להבהיר את הדברים: אני מתייחס אך ורק לשאלה האם להורה, כל הורה, מותר לסכן את חיי ילדו למען מטרה שהוא מאמין מעומק ליבו שהיא נכונה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |